הקדמה

עמוד:13

או שלא מדעת , את אחד היסודות המהפכניים של ההתעוררות הלאומית היהודית , ומנכס אותה לתוך תפיסת עולמו הציונית דתית . הוא רואה את ההתעוררות הלאומית כחלק מתהליך כולל של שיבה מההתבוללות אל היהדות , שאף בה יש מרכיב לאומי מרכזי . בתור שכזו , הלאומיות היהודית היא תגובה לשינויים הדרמטיים שחוללה המודרנה . לדידו , לא מדובר בתופעה מודרנית מבית מדרשה של הלאומיות האירופית המודרנית , אלא ביסוד יהודי איתן שהושב על כנו . על כן אין הוא רואה בהתעוררות הלאומית תופעה שנועדה או שעלולה לשנות מן היסוד את ערכי החיים היהודים המוסריים והמסורתיים הקולקטיביים . העובדה כי ההתעוררות הלאומית היהודית הזאת מונעת על ידי עוברי עברה , היא המציבה אתגר בפניו , אך העיקרון של שותפות ודאגה ל'כלל ישראל' מביא אותו להסכים לשתף פעולה עם מי שהוא תופס כעוברי עברה ציוניים , שכן הוא סבור כי לא מדובר בתופעה בת קןימא , אלא תופעה בת חלוף . אם כן , לפי משנתו של הרב ריינס , על הציונות הדתית ליטול חלק מלא באקטיביזם המדיני וההיסטורי , כולל השאיפה לטפח אדם דתי פרודוקטיבי שיוכל לכלכל את עצמו ואת סביבתו . ואולם , הסייג שאותו מדגיש הרב ריינס הוא , שהדבר מותנה בכך שאקטיביזם זה לא יכלול אקטיביזם צבאי , שכן אקטיביזם צבאי עומד לדעתו בסתירה מוחלטת לייעודו המוסרי דתי והמשיחי של העם היהודי , ויש לתחום אותו בסייגים נורמטיביים , כמו למשל באמצעות פרשנותו למדרש 'שלוש . 'השבועות לעומתו , הראי"ה קוק ראה בהופעת הלאומיות המודרנית הכללית תופעה בעלת משמעות דתית והיסטוריוסופית . ההתעוררות הלאומית היהודית על ביטוייה החילוניים , ובכלל זה האקטיביזם המדיני - הם לפי דעתו תופעה חדשה , אך שורשיה העמוקים והנסתרים של תופעה זו יונקים מהקודש , והם גם יובילו אותה אל הקודש . כידוע , הראי"ה קוק סבר כי הופעת הלאומיות היהודית החילונית מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך היסטורי דיאלקטי המסמן את ראשיתו של תהליך הגאולה . בשונה מהרב ריינס , האקטיביזם הלאומי במישור המדיני וההיסטורי נתפס כסוג של מהפכה הקוראת לעם היהודי לצאת מהפסיביות שבה היה שרוי במהלך שנות הגלות הארוכות , ולאמץ אקטיביזם זה על ביטוייו השונים ( המדיני , החקלאי , החברתי . ( המשותף לראי"ה קוק ולרב ריינס הוא , שגם בחזונו של הראי"ה קוק החזרה לאקטיביזם אינה כוללת את האקטיביזם הצבאי . בלא מעט מכתביו עולה כי גם בשלב הראשון של הגאולה - השלב הלאומי - עם ישראל יהיה ביחסים הרמוניים עם אומות העולם , וזאת דווקא בשל הייעוד המשיחי האוניברסלי שלו הוא נקרא . יתר על כן , בכתביו של הראי"ה קוק נמצאים ביטויים

מכון שלום הרטמן

אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים

כתר ספרים (2008)בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר