הקדמה

עמוד:11

הקדמה הספר שלפנינו בא למלא חסר משמעותי בשיח הציבורי והאקדמי על זהות יהודית - וליתר דיוק : זהויות יהודיות - בישראל . חסר זה נולד מהדומיננטיות של מה שאכנה כאן "השיח , "הדתי חילוני שמציג מודל דו קוטבי , בינרי , של שתי חלופות מוציאות אהדדי , מעין שני הפכים . קטבים אלה אמורים לסמן את אופק האפשרויות של הגדרת הזהות היהודית : לדידו של שיח זה , יהודי ישראלי יכול ( וצריך ) להיות "או דתי או . "חילוני אלו הן , לכאורה , שתי האפשרויות היחידות שהן אמיתיות , בעלות תוכן , שיטתיות ועקביות , והן שמתוות את גבולותיו ואת מבנהו של שדה הזהויות היהודיות בישראל . כפי שארחיב מיד , שיח זה , אשר חב רבות לתזת המודרניזציה והחילון , מבוסס על הנחות שגויות ופירושים מוטעים . אפשר להכליל ולומר ששיח זה לא רק שאינו עוזר להבין את זהותם של יהודי ישראל , אלא הוא אף גורם לעיוותה של תמונת המציאות החברתית , התרבותית והפוליטית . מבין שלל השלכותיו השליליות של השיח הדתי חילוני מתבלט חוסר יכולתו לעכל , להבין ולפרש את זהותם היהודית של מי שמהווים יותר משליש מיהודי ישראל - אם להשתמש בנתוני הסקרים שמקבלים את ה"ציר" הדתי חילוני בבסיסם לחקר המציאות . כוונתי , כמובן , לאותם יהודים ישראלים שבוחרים בתווית "מסורתי" כשהם מתבקשים לתייג את זהותם היהודית בסקרים אלו . תווית זו היא בעייתית לכשעצמה , שהרי היא נולדת למעשה מתוך המתח הבלתי ניתן לגישור בין התמונה הבינרית שמציג השיח הדתי חילוני לבין המציאות , המורכבת בהרבה מאותה תמונה חד מימדית . לאורך השנים שימשה התווית "מסורתי" כמעין קטגוריה שיורית , ( residual category ) החסרה כל תוכן ומשמעות פוזיטיביים ועצמאיים לכשעצמה , ואשר לתוכה הוכנסו מי ש"לא התאימו" למודל הדו קוטבי , שמחלק את האוכלוסייה לשתי קבוצות ברורות לכאורה של דתיים וחילוניים . מתוך קטגוריה שיורית זו נדמו המסורתים כיהודים שמתקשים משום מה לעשות את הדבר הנכון , ולבחור באחת משתי האופציות הברורות והמוכרות . הם נדמו כמי שהוא "גם זה וגם זה" ולכן הוא "לא זה ולא , "זה וכך נותרו חסרי זהות ברורה , כמי שמזוהים בעיקר על ידי מה שהם לא . השדה האקדמי הקדיש מאמצים ספורים בלבד להבין את מי שזוהו ( והזדהו ) כמסורתים , והדיון הפוליטי , שהלך ונכפה אל תוך השיח הדו קוטבי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא