|
|
עמוד:5
פתח דבר אל שלושת קודמיו מצטרף עתה כרך נוסף של "דרך ארץ , " המוקדש כולו למחקר הארכיאולוגי של ארץ ישראל והמתבסס על המאמרים ותמונות הצבע שהתפרסמו בעיתון "במחנה" ועודכנו לקראת הופעת הספר . בספר חמישה שערים המייצגים את המגוון הנופי של הארץ ואת הקשר שבין הנוף לאדם כפי שהוא מוצא את ביטויו בממצא הארכיאולוגי : שער ירושלים , שער ההר , שער העמקים , שער הים ושער המדבר . השער הפותח , שער ירושלים , מייצג מכמה בחינות את לב לבו של המחקר הארכיאולוגי הארץ ישראלי , ובוודאי את אחד המניעים המרכזיים שלו . השערים הבאים מציגים אתרים ומספרים על נושאים היסטוריים הקשורים לאזורים ולגופים הללו . ארץ ישראל מהווה גשר בין יבשות , וככזאת שימשה את האדם בנדודיו כבר בתקופות הפרה היסטוריות . בארץ ישראל נתגלו הסימנים הקדומים ביותר המצביעים על קיום אנושי מחוץ ליבשת אפריקה , ובמספר אתרים נתגלו שלדי אדם המהווים חוליה חשובה בהבנת התפתחות האדם . בשחר ההיסטוריה , עם התגבשות הממלכות הגדולות בעמקי הפרת והחידקל מחד גיסא ובעמק הנילוס מאידך גיסא , מתחיל פרק היסטורי ארוך בו משמשת ארץ ישראל חיבור בין הממלכות , תוואי מסעות המלחמה , נתיב שיירות המסחר וגשר המחבר תרבויות ממזרח , מצפון וממערב . מיקומה הגיאוגרפי העמידה איפוא במרכז ההוויה ההיסטורית והתרבותית וכזירת אירועים שחשיבותם והיקפם עמדו בדיספרופורציה לגודלה של הארץ ולחשיבות התרבויות והארגונים הפוליטיים שהתקיימו בה . התהליכים הגיאופוליטיים ששינו את מיקומם של מרכזי הכובד העולמיים הפחיתו מחשיבות הדרכים העוברות כאן , אבל השינויים הדתיים והמעמד הפוליטי של הדתות המונותאיסטיות מיקדו שוב התעניינות בינלאומית בארץ ישראל . הארץ שבה להיות זירה לאירועים פוליטיים וצבאיים מרכזיים הנוטלים חלק נכבד בעיצובה של ההיסטוריה העולמית . העיסוק שלנו ב"ידיעת הארץ" שונה מאוד מלימוד הגיאוגרפיה על ידי בני עמים אחרים בארצות אחרות וכך שונה גם התייחסותנו למחקר הארכיאולוגי בארצנו : ארץ ישראל מתייחדת במגוון הגדול של נופיה המתקיים בתחום כה צר וקטן , אבל עוד יותר היא מתייחדת בעובדה שהגופים הללו היוו בסיס ורקע לצמיחתו של עם ישראל ולהתפתחותו התרבותית . הרצף ההיסטורי היחיד במינו , המשתרע על פני יותר משלושת אלפים וחמש מאות שנה , והייחוד הדתי והתרבותי הקשור ברצף הזה , הופכים את ההתבוננות בנופי ארץ ישראל ואת לימודם למסע מרתק ומרגש שאין דומה לו כנראה בשום זמן או מקום . ההוויה היהודית אינה יכולה להתקיים במנותק מהישות הגיאוגרפית המהווה בסיס לגיבוש ישותנו הלאומית , ונופיה מעניקים מסגרת מוחשית לעיצובם ולהבנתם של הרעיונות המופשטים המונחים ביסוד תפישת העולם היהודית . הזהות היהודית , המתקיימת בעיקר על יסוד אימוץ תפישת עולם מוגדרת וקיום דפוסי ההתנהגות הנגזרים ממנה , נשמרה למרות הפיזור בארצות תבל והנתק הפיסי מהמולדת המשותפת - אבל ניזונה מקיומו של קשר רגשי עמוק אליה . התנ"ך הרווי בנופי הארץ , בקולותיה ובניחוחיה , וכמוהו גם הספרות ההלכתית על חוקיה , מדרשיה וסיפורי הפולקלור השזורים בה , שימרו בלבם של היהודים בגלויות השונות את זכרה של הארץ והזינו את הגעגועים ואת התשוקה לחזור אליה . שיבת ציון המודרנית וזו שקדמה לה בימי זרובבל , עזרא ונחמיה , הם אירועים יוצאי דופן שאין להם אח ורע בתולדות העמים . קשה אם כן שלא לתהות על הכוח הזה , המסוגל להניע אנשים בכיוון הפוך לזה המשרת את האינטרסים החומריים שלהם . כך בעבר הרחוק , כאשר חלק מגולי בבל נוטשים את מקום מושבם ומחליפים ביטחון ונוחיות בהווה מלא סכנות וקשיים ובעתיד מעורפל . כך אז , לפני כאלפיים וחמש מאות שנה , וכך בסוף המאה הקודמת עם תחילתה של שיבת ציון המודרנית . מנקודת המבט שלנו כיהודים יש למחקר הארכיאולוגי של ארץ ישראל סיבה חשובה נוספת על זו המדעית , שכן יש בו כדי למלא צרכים רגשיים עמוקים המהווים מרכיב חשוב של הזהות הלאומית שלנו . אין איפוא לתמוה על ההתעניינות הרבה של הציבור הרחב במחקר הארכיאולוגי ועל מספרם הרב של החובבים המקדישים מזמנם לנושא . הממד הרגשי המייחד את המחקר הארכיאולוגי של ארץ ישראל נוגע באופן ישיר או עקיף גם למיליוני בני עמים אחרים , נוצרים ובני דת האיסלם , הפזורים בכל רחבי תבל . ומכאן נובעת ההתעניינות הרבה לה זוכים בעולם הממצאים הארכיאולוגיים הארץ ישראליים . בכרך הזה נעשה ניסיון לתת ביטוי לייחודו של המחקר הארכיאולוגי של ארצנו . רוב הרשימות והאיורים הם פרי עבודתם המחקרית של ארכיאולוגים ישראליים . בזכותם נפתח בפנינו עולם המחקר הארכיאולוגי בחבל הארץ הקטן והמיוחד הזה והוארו נושאים היסטוריים שאת הבנתם ולימודם הוא מרחיב ומעמיק . תודה לכולם על שיתוף הפעולה מתוך רצון כן להביא לידיעת הקורא את הסיפור ההיסטורי כפי שהוא עולה מתוך האבן והחרס , מציורי הקיר ומן הכתובות . בעשיית מדור "דרך ארץ , " שהיה חבוק בין דפי "במחנה , " היו שותפים אנשים רבים , בהם אנשי מחקר בתחומים השונים וחברים שעולמם מלא בנופי ארץ ישראל ובסיפורם . האיש שיזם את המדור , השתתף בקביעת תכניו והיה הכוח המניע בהמשך קיומו הוא יוסף אשכול , לו אני חבה תודה מיוחדת . תודה לדוד שמיר שהערותיו עזרו להביא את הנושאים השונים בצורה בהירה וברורה לכל . ותודה לאחי אילן זהרוני שכתב את דברי התוכן שבהקדמה ודו
|
|