הקדמה

עמוד:א

הקדמה חיבור זה , המוגש לסינט של האוניברסיטה העברית לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה , כוונתו לתאר את דרכי הצירוף השמני בלשון העברית הכתובה של דורותינו . תחילתו של החיבור בנסיון לתאר כיצד משתקף פרק זה בלשון הפרוזה של ביאליק בלבד , ולא בלשון הספרותית העברית בכלל . אולם בתוך מהלך העבודה הוברר יותר ויותר כי לשם תיאור התחביר והסגנון של סופר אחד בתחום הצירוף השמני , יש לפתור תחילה את בעיות הצירוף השמני בלשון בכלל . לכאורה יש בכך הרחבת הנושא ו במקום תיאור דרכי לשונו של סופר אחד יבוא תיאור דרכי הלשון של סופרים רבים . בייחוד שאת המושג "סופר" ו '' ספרות '' פירשתי בפירוש רחב ככל האפשר : כל מה שהופיע בדפוס נראה בעיני ראוי להיכלל כאן , ובצידן של דוגמות מביאליק הבאתי דוגמות אחרות לא רק משל דבורה בארון או יהודית הנדל , אלא גם משל אפרים קישון או . "ו'פוצ" ואף מן העתונות לא הידרתי הנאה : הצבי והחבצלת , מולד וקשת ואף הארץ וידיעות אחרונות - בכולם מצאתי דוגמות ראויות לעיון . כן השתמשתי בכל מקום שחשתי צורך בכך בדוגמות שכבר הובאו בתוך ספרי לימוד ומחקר לתחביר , וכשנתבקש הדבר מתוך העניין התרתי לעצמי להביא גס דוגמות משלי . ? צירופים כגון "לאכר אחד יש פרות" ( עמ' , ([ 128 ] "רצועת החוף" ( עמ' ([ 138 ] או "סביבון עופרת ([ 140 ]) '' וכיוצא בהם . אין צורך לחזר אחרי סיפורי ילדים או ספרי לימוד לגיאוגרפיה כדי לגלות אותם או שכמותם על מנת להביאם בצירוף מראה-מקום , שהרי אלו מטבעות מהלכות בשוק ואיש לא יחלוק על כך . לעומת זאת שום דוגמה לא חיברתי במקום שהיה אף צל של ספק שמא יש כמה דרכים להבעת עניין , ועאכו"כ שלא הבאתי כזאת כדי לקבוע כי '' כך אומרים הבריות '' ( ר' הערה ל"בית '' בעמי . ([ 99 ] אולם באמת הרחבת תחום החומר , והחריגה מן הקורפוס המיועד של ביאליק , צמצום היה בהן ולא הרחבה ו שהרי המיוחד בלשונו של סופר הוא מנהגו בבחירת דרכי מבע אלה ולא אחרים , ולעולם הם אך חלק מדרכי המבע האפשריים בלשון . על כן כדי להעריך את לשונו המיוחדת של סופר חייבים אנו לעמת אותה מול הלשון הכללית . ומכיוון שבלשוננו לא נמצא לפי שעה תיאור כללי שיניח את הדעת , ואף לא בתחום הצירוף השמני בלבד - היה הפתרון היחיד לכך להקדים למחקר בלשון המיוחדת של הסופר את התיאור הכללי הנדרש . מדריכי , וביחוד פרופ' בן-חיים , עמדו על ההיקף העצום של עבודה שתאמר לכלול הן את התיאור הכללי של דרכי הצירוף השמני והן את התיאור המיוחד , הדבק בקורפוס מוגבל של סופר אחד , חוקר את כל הבדלי הנוסחים והמהדורות שבו ושוקל את הדרכים שבהן ניצל הוא את האפשרויות המזומנות בלשון - והם העמידוני על הצורך לחלק עבודה זו לשניים . ממילא מובן שיכולתי לבחור רק בחלק הראשון ? תיאור דרכי הלשון בתחום הצירוף השמני .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא