פתח דבר

עמוד:13

ב 2004 על ידי הוצאת הספרים הבינ"ל שפרינגר . ב 2007 יצאה מהדורה שנייה של 3 הספר . אולם למרות העדויות הרבות שהובאו בשני הספרים הנ"ל , ובמאמרים שונים שהתפרסמו בעולם ובישראל , התברר לכותבי הספר הנוכחי שרוב רובו של ציבור הארכיאולוגים וההיסטוריונים בישראל אינו מוכן לכלול את שינויי האקלים במסגרת ההשפעות שעיצבו את ההיסטוריה של אזורנו . כתוצאה מכך רוב רובו של הציבור המשכיל המתעניין בתולדות ארץ ישראל אינו מודע להיבט זה . אי לזאת קיבלו עליהם איסר וזהר לכתוב גרסה עברית , מותאמת לציבור המשכיל , של הספרים והמאמרים שלהם המציגים את השקפתם . בשם של הספר הנוכחי , והרעב כבד בארץ , שמציין את המצב באזורנו שהביא את יעקב ובניו לרדת מצרימה ולשבור שבר , יש ביטוי להשפעה של תנודות האקלים על מהלך ההיסטוריה של עמי האזור בכלל ועמנו בפרט , ועל כך יורחב בפרקים הבאים . הציטוטים מהמקרא בהקבלה לראשי הפרקים וההתייחסות לסיפורי המקרא בפרקים השונים הם לא משום שהמחברים רואים במקרא ספר היסטוריה במובן המקובל בימינו . כלומר , תיאור חסר פניות , עד כמה שאפשר , של אירועי העבר . אולם יחד עם זאת מחקריהם הובילו אותם למסקנה שבסיפורי המקרא יש הדים עמומים לאירועי העבר שהולכים ומיטשטשים ככל שהם מרוחקים על ציר הזמן . על מנת לשחזר את התובנה שבהרים העמומים הללו ולשם השוואת הדים אלו עם אירועים שאכן קרו נעשה בספר הנוכחי ניסיון למצוא את הקשר עם שינויי אקלים שאותם ניתן לפענח ולתארך בעזרת שיטות מדעיות חדשניות . בניית פסיפס שכולל את המידע על העבר המבוסס הן על תעודות היסטוריות , מבלי להתעלם מסיפורי המקרא , הן על תוצאות של מחקרים ארכיאולוגיים וגם שינויי האקלים מאפשרת , לדעת המחברים , הבנה מקיפה יותר של הסיבות שהביאו לאירועים ההיסטוריים שהתרחשו באזורנו . מאחר שספר זה מיועד לקהל הרחב אין בגוף הספר התייחסות לכל המאמרים והספרים בלועזית , אלא רק לספרי היסוד שנכתבו או תורגמו לעברית וכן למאמרים או ספרים בעברית שתרמו תרומה ייחודית לנושאים בהם דן ספר זה . כל המעוניין בביבליוגרפיה יותר מפורטת ימצא אותה בביבליוגרפיה הכללית הנספחת לספר . דברי תודה ליעקב איסר שעזר לנו בתרגומים ובעריכה של חומר מפרסומים שונים , שלנו ושל אחרים . תודות גם לגיורא וענת איסר שהביאו לתשומת ליבנו את העובדה שגם בהרצאות שהם שמעו וכן בביקורים המודרכים בהם השתתפו באתרים ארכיאולוגיים בישראל , אין כל התייחסות מצד המדריכים והארכיאולוגים לנושא השינויים האקלימיים כגורם היסטורי וכן העירו לנו על מעקשים בהבנת החומר שסיכמנו בספר זה . תודה למלכה צירלין שעזרה בהגהת הספר , לשאול דגן , לאהרון לירון ולכל אלו שהואילו להעיר את אוזנינו ולהאיר את עינינו לגבי שגיאות וסוגיות הצריכות תיקון . ראה ביבליוגרפיה כללית Issar and Zohar 2004 ( a ) , Issar and Zohar 2007 ( b )

כרמל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר