|
|
עמוד:10
" זה עניין של מזל " , מצטרפת אסתר , חברתה של רותי . " שתי שכנותיי המבוגרות חולות מאוד , אחת מהן בודדה , ללא ילדים . לא הייתי רוצה להיות במצבן " . האומנם זה רק עניין של מזל ? חשבתי . במשך עשרים שנות עבודתי פגשתי הרבה מאוד אנשים מבוגרים אשר הצליחו לשמור על איכות חיים טובה גם בגילים המאוחרים . הספרות המקצועית והמחקרים שבהם אני נעזרת בעבודתי מצביעים על הפוטנציאל לצמיחה ולהתפתחות בתחום הרגשי , הרוחני , הקוגניטיבי והחברתי הטמון במחצית השנייה של החיים . בתקופה הזאת אנו עשויים לגלות תחומי עניין חדשים , תכונות שלא הכרנו בעצמנו , כשרונות שלא ידענו על קיומם . בתקופה הזאת אנו יכולים להרשות לעצמנו לעצור , לבחון מה אנו באמת אוהבים לעשות ומה באמת חשוב לנו , ולקטוף את הפירות מהשקעותינו בשנים הקודמות של חיינו . אנו יודעים היום כי בידנו כלים ואמצעים לשפר ולשמר את בריאותנו ולהשתמש בניסיון ובחוכמת החיים שלנו למען איכות חיינו . עם זאת , הקולות השונים שאני שומעת מאנשים כפי שביטאו רותי , אסתר , יוסי ויצחק , מצביעים על המורכבות של התקופה המאוחרת בחיינו . המורכבות הזאת מעוררת בנו רגשות מעורבים - מרביתנו רוצים להאריך ימים אך פוחדים מירידה בבריאות , ממחלות ומבדידות . " מה הן התחושות המתעוררות אצלכם כשאתם חושבים על הגיל המבוגר " ? אני מאתגרת את משתתפי הסדנה . " פחד , חשש מאובדן עצמאות , חרדה ממצב שבו הראש לא יעבוד , חשש מחוסר ודאות ומחוסר אונים " , אני שומעת קולות שונים מהמשתתפים . אני מקשיבה ולבי נמלא צער . התקופה המאוחרת בחיינו עדיין נתפסת כרע הכרחי ומיותר , ומלווה , להרגשתנו , במחלות ובירידה בתפקוד . מרביתנו עדיין שבויים בסטריאוטיפים ובעמדות שליליות כלפי אנשים מבוגרים . התפיסה הזאת אינה תואמת את הנתונים הדמוגרפיים על האוכלוסייה המבוגרת , המראים כי 85 אחוז ממנה מתבגרים באופן נורמטיבי . מרביתם אינם סובלים ממחלות קשות ומצליחים לשמור על תפקוד עצמאי . בעידן שבו אנו נמצאים היום , התארכהתוחלתהחייםמאודוהסיכוייםלמימושהטווחהמקסימלישל החיים גבוהים מאי-פעם . אריכות ימים הפכה למציאות , לעובדה דמוגרפית , העשויה לזכות אותנו באיכות חיים טובה מבחינה בריאותית וחברתית . אמר
|
|