|
|
עמוד:12
כאשר עמדה אחת הנשים הכעורות להשיגו , מיהר איזאנאגי להסיר את כובעו ולהשליך אותו ארצה , והכובע הפך מייד לאשכול ענבים . האשה הכעורה התכופפה לאכול מן האשכול , וכך ניצל איזאנאגי מידה . כאשר עמדה להשיגו אשה כעורה אחרת , הסיר איזאנאגי את המסרק בעל ריבוא השיניים מאלומת שערו הימנית , ניתץ והשליך גם אותו ארצה . המסרק השבור הפך מייד לחורש נאה של חוטרי במבוק . האשה התכופפה כדי לקטוף ולאכול מהחוטרים , ושוב נעזב איזאנאגי לנפשו . אחר כך שלחה אחריו איזאנאמי את אלי הרעם השורצים בגופה , ועימם אלף וחמש מאות לוחמים . איזאנאגי שלף את חרבו , הסתובב , ונלחם ברודפיו פנים אל פנים בעודו נסוג אחור . בצד הדרך ראה שלושה אפרסקים . אפרסק אחד השליך על הנשים הכעורות , אחד על אלי הרעם , ואחד על גדודי הלוחמים . כולם הרפו ממנו . פנה איזאנאגי אל האפרסקים ואמר להם ו " כשם שעזרתם לי , עזרו לשוכני ארץ מישורי הקנים האמצעיתהלא היא ארץ בני האדם - כאשר יבואו עליהם צרות ורעות חולות " ! כך אמר , והעניק להם את התואר 'הפירות השמימיים הגדולים / לאחר שכל שליחיה נכשלו יצאה איזאנאמי בכבודה ובעצמה לרדוף אחרי אחיה , אלא שאיזאנאגי חסם את הדרך בסלע ענק . האח והאחות ניצבו משני עברי הסלע , ואיזאנאגי הכריז על גירושיהם . איזאנאמי איימה : "אחי הבכור האהוב ! אחנוק למוות כל יום אלף מתושבי ארצך " ! ענה לה איזאנאגי : "אחותי הצעירה האהובה ! אקים בכל יום אלף וחמש מאות בקתות לידה , ובתוך כל בקתה תכרע אשה ללדת . כך ימותו כל יום אלף איש מידייך , אך באותה עת ייוולדו אלף וחמש מאות איש מידי " .
|
|