|
|
עמוד:13
האם ישנם הדים לתוספות אלו בסדרי התפילות הנאמרים עוד היום ? חלק מהתפילות והקינות שחוברו לאחר אסונות , כגון אלו שהועלו על הכתב בעקבות מסעי הצלב , השתרשו בליטורגיה ההודית ונאמרות עד עצם היום הזה . לא כן התפילות , המעטות יחסית , שנכתבו בעקבות האסון שפקד את עם ישראל בדור האחרון —השואה . מתברר כי השתרשותן של תפילות אלו בליטורגיה היהודית הוא תהליך ארוך , מסובך ובעייתי גם יחד . בעייתיות זו נותנת את אותותיה הן בתחום התיאולוגי והן בתחום ההיסטורי . נכון למועד כתיבת שורות אלו , הזניח מחקר השואה את הטיפול בבעיית התפילה בזמן השואה . התייחסות לנושא מופיעה לרוב רק אגב דיונים בבעיית התפילה בציבור בשנות המלחמה . למרבה האירוניה , המוסכמה היחידה בעניין זה , שהצליחה להכות שורשים לא רק בציבור הרחב אלא אף בקרב ציבור החוקרים , מוטעית ביסודה . הכוונה להכללה הלא מדויקת שעם פלישתם של הנאצים למקום מסוים נאסרה שם התפילה בציבור , מייד ולתמיד * . הכללה זו נובעת מחוסר ידיעת העובדות מחד גיסא , ומגישה מזרח אירופוצנטרית מאידך גיסא , גישה המתעלמת מההבדלים שהיו קיימים בין ארצות הכיבוש השונות . כיצד ניגשים לבדוק את הנושא שלפנינו ? באילו מקורות ניתן להשתמש לבדיקת סוגיה היסטורית תיאולוגית מעין זו ? ולבסוף , האם מצבם של המקורות מאפשר בדיקה יסודית של כל ההיבטים שבסוגיה ? מתברר שמצבו של החומר העוסק בתפילה בשואה ולאחריה מעמיד קושי לא מבוטל בפני החוקר הניגש לבירור סוגיה זו . בעיית המקורות בהם השתמשנו שונה מנושא לנושא ומתמקדת באחד משלושת הגורמים הבאים ; מידת הימצאו של החומר , עדויות סותרות , חוסר הרצון של אישים רבניים מסוימים לשתף פעולה עם העורכים של מחקרים מדעיים . בעיית היסוד של המחקר הינה ההעדר המוחלט של חומר בסיסי בנושאים מסוימים וקיומו של חומר חלקי בלבד במקרים אחרים . דוגמה לכך הוא המחסור הניכר בחומר הקשור בתפילות המיוחדות שחוברו באירופה הכבושה . מטבע הדברים , נעלם חלק גדול מתפילות אלו יחד עם מתפלליהן , ואין זה משנה אם מדובר בתפילות שנאמרו בעל פה או באלו שהועלו על הכתב . יש , אם כן , להדגיש כי חוסר האיזון הכמותי בין החלקים השונים של הספר נוצר כתוצאה ממצב המקורות ולא כתוצאה ממצב המחקר . ראה : ח' שטראוס , "שבת ומועד בגיטאות הגנרל גוברנמאן , "שבסולין עבודת מ"א , המחלקה לתולדות ישראל , אוניברסיטת בר אילן , תשל"ה .
|
|