דבר העורכים

עמוד:11

במאי , 2004 ואליהן נוספו מאמרים שהוזמנו במיוחד לספר זה . הוא מיועד לחוקרים מדיסציפלינות שונות : מזרחנים , אסלאמיסטים , היסטוריונים , אנשי מדעי החברה וכיו"ב , וכן לציבור הרחב המתעניין באסלאם על גילוייו השונים . בספר ארבעה שערים : המרת דת לאסלאם ? מחשבה וארגוני אחווה צופיים ; תנועות תחייה ורפורמה באסלאם ; מערב אפריקה - אסלאם והיסטוריה קדם קולוניאלית . ארבעה מדורים אלה משקפים את תחומי המחקר העיקריים של נחמיה . מחברי המאמרים במדורים השונים הם עמיתיו ותלמידיו של נחמיה , המשמרים במידה זו או אחרת את מורשתו המחקרית - כפי שניתן לראות מסיכום המאמרים שלהלן - ומפתחים אותה כל אחד לפי נטייתו האישית . המרת דת לאסלאם חקר ההתאסלמות כתופעה חברתית היה אחד הנושאים בהם התמקד נחמיה לבציון בעבודתו . מצד אחד , הוא חקר את המרת הדת לאסלאם באזור שבו התמחה , מערב אפריקה , ומצד שני , הוא בחן אותה במקומות אחרים , בין היתר בסוריה ובארץ ישראל . בנוסף , הוא כתב מחקר השוואתי שהציע מבט כולל על תופעת ההתאסלמות . המבוא שחיבר לספר בנושא , שראה אור בעריכתו בשנת , 1979 נותר עדיין הניסיון המוצלח ביותר להציג סינתזה של חקר ההתאסלמות ברחבי העולם , והוא מביא תוכנות חשובות ושימושיות לחוקרי התחום עד עצם היום הזה . המחקר על ההתאסלמות של המונגולים במזרח התיכון ובמקומות אחרים במערב אסיה ובמרכזה נמצא עדיין בראשיתו . מאמרה של מיכל בירן על המרת הדת של תךמשיךין ח'אן , שליטה של ח'אנות צ'אגתאי שבמרכז אסיה ( שלט בשנים , ( 1334-1326 תורם תרומה חשובה לתחום . בהתבססה על מקורות בסינית , בפרסית ובערבית בירן מציגה כרונולוגיה משכנעת של חייו , ובודקת במיוחד את התאסלמותו ואת השלכותיה , כל זאת בתוך ההקשר של המרות הדת של המונגולים במקומות שונים . שלטונו הלא מוצלח והצל הכבד שתימור היה עתיד להטיל על בני צ'אגתאי מסבירים מדוע לא זכה תרמשירין לאחר מותו לתהודה כשם שזכו לה ע'אזאן ואוזבג בממלכותיהם . במחקר זה ניתן לעמוד על שילוב של שני תהליכים שלבציון עמד עליהם בזמנו : המרת דת של בודדים והמרת דת של קבוצות , ואנו למדים שוב שהמרת דת של קבוצות יכולה להיות תהליך ממושך מאוד . המאמר מאת בת ציון עראקי קלורמן עוסק בהתאסלמותם של יהודים בתימן במהלך המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים . לעומת מחקרים שנעשו עד כה , שהצביעו על תפקיד השלטונות בעידוד תהליך ההתאסלמות של היהודים בתימן , המחברת מציעה כאן הסבר אחר . מדובר בעיקר בשילוב

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר