|
|
עמוד:12
שהייתה אפשרית עבורו אל העולם האינסופי והמנוגד לו , את השליטה , היא הועברה אל האידיאל שלו . אמנם אף הוא עצמו היה תחת שליטתו של האידיאל , אך האידיאה שכנה ברוחו והוא שירת אותה , ועל כן נטה לו האידיאל חסד ; ומאחר ששורש האלוהות שלו היה טמון בבוז שרחש לעולם כולו , נשא הוא לבדו חסד לפניה . על כן , האלוהים של אברהם שונה מעיקרו מן הת פים ומאלוהי האומה . אכן , גם משפחה הסוגדת לתרפים שלה ואומה הסוגדת לאלוהיה מתבדלות , מחלקות את האחדותי ומדירות את האחרים מחלקן ; אך בה–בעת הן מכירות בקיומם של חלקים אחרים ; אין הן שומרות לעצמן את חסר הגבולות ואין הן מנדות ממנו את כל השאר , אלא מקנות לאחרים זכויות שוות ומכירות בתרפים ובאלים שלהם כתרפים ואלים . ואילו באל הקנאי של אברהם וצאצאיו הייתה טמונה הדרישה הנוראה , שאין אלוהים אחרים על פניו ושלאומה הזו לבדה יש אלוהים . אך משהוענקה לצאצאיו האפשרות לממשות שתהיה מנותקת פחות מן האידיאל שלהם , כאשר הם עצמם היו חזקים דיים לממש את אידיאת האחדות שלהם , או–אז שלטו שלטון חסר רחמים בעריצות הגסה והקשה ביותר המכריתה עד היסוד כל חיים ; כי רק מעל המוות מרחפת האחדות . הנה כי כן נקמו בני יעקב באכזריות שטנית את הפגיעה בכבוד אחותם , אף על פי שאנשי שכם ניסו לכפר עליה ברוחב לב שאין כדוגמתו . דבר–מה זר נטמע במשפחתם , ביקש להיקשר אליהם ולהפר בכך את התבדלותם . מחוץ לאחדות האינסופית , שלדבר זולתם , הנבחרים , אי–אפשר שיהיה בה חלק — מחוץ לאחדות הזו הכול חומר ( ראשה של הגורגונה הפך הכול לאבן , ( דהיינו דבר–מה חסר אהבה וחסר זכויות , דבר–מה ארור , שמיד כשיש להם די כוח הם אף מתייחסים אליו ככזה ומקצים לו את המקום הראוי לו אם הוא מבקש לנוע . כאשר היה יוסף למושל במצרים הוא הנהיג הייררכיה פוליטית , שבה התייחסו כל המצרים אל מלכם באותו היחס שבו מתייחסים
|
|