|
|
עמוד:13
הצעה לקריאה חדשה ברל כצנלסון קרא לריהביליטציה של העלייה הראשונה , השגיה , אישיה , סופריה וכדומה , בטענו כי מרידה של דור כקודמיו היא לגיטימית , לא כן הינתקות : "כי דור בדור ימרוד - זה מדרך הטבע ... אולם כי דור יינתק מדור , כי דור לדור יהיה כלא היה - זוהי קללה מיוחדת בפרשת 'תוכחה' שלנו ... והלא דור שאינו מכיר את אביו , אינו מכיר גם את עצמו . אינו 15 יודע מה ירש ובמה מרד . בנידון זה אפשר לומר : בושנו מכל . "תנועה קריאתו של ברל לא נענתה בתקופתו , ונראה כי עד היום ניתן עדיין לפגוש במוסכמות קדומות אלה , ולו גם במחקרים עכשווים ( ראה , אניטה שפירא בפרק "המפגש עם המציאות pxn w , 1918-1904 jrVx בספרה חרב 16 היונה ;( מאידך גיסא , מאז , 1982 השנה בה החלו לחגוג מאה שנות ציונות , psn החלה תזוזה לקראת התקבלותה . משנה זו ואילך , הולכת וגוברת ההתעניינות בעלייה הראשונה - במחקר האקדמי והפופולארי , בההדרה של ספרי התקופה ( יומנים , ממוארים , ביוגראפיות , ( ובשחזור החיים הראשוניים כאן : הקמת מוזיאונים וארכיונים , שיפוץ בתי ראשונים במושבות , וסיפורה מחדש של ההתחלה מפרספקטיבה עכשווית ( גיא אוני \ כחר 0 הנשבר לשולמית לפיד , היהורי האחרון ליורם קניוק , שורשי אויר לרות אלמוג , מקדמות לס' יזהר , ואחרים . ( חיבור זה מצטרף אף הוא לאותה ריהביליטציה מאוחרת של העלייה הראשונה , במגמה להחזיר את ספרות השבט - ספרות התשתית pxn ישראלית - אל המקום הראוי לה , ולבדוק את תופעתה בצומת היסטורי תרבותי מכריע זה . בששת הפרקים שיפורטו לעיל , אתמקד במבניה התימאטיים של ספרות העלייה הראשונה , המהותיים להבנת הספרות הישראלית , וממילא להבנת התרבות הישראלית , מאז ועד היום . פרק א' יעסוק במיתוס של האדם החדש , ובהצעות לעיצוב דפוסיו , לא רק כמודלים פוטנציאליים , אלא בדיוקנאות ייצוגיים קיימים . פרק ב' עניינו דפוסי האישה החדשה , שהתחדשותה במסגרת התחייה הלאומית לא זכתה לטיפול נאות ביצירתו של הגבר הכותב , כך שקיפוח זה הפך לדיון עקרוני וייחודי ביצירתה . פרק זה יתעכב על התופעה המפתיעה והלא צפוייה של כתיבת נשים דווקא בעת העלייה הראשונה ( כתיבה שמעולם לא הגיעה קודם לכן לממדים כאלה , ( ולא כל שכן על מאבקה של האישה להכרה עצמית וציבורית באמצעות יצירתה הספרותית . כל זאת לגבי "האדם . "החדש ובאשר ל"עם . "החדש פרק ג' יתחקה אחר המיתוס "קיבוץ , "גלויות כפי שבא לידי ביטוי במפגש הבינ עדתי כאן . סופריה של העלייה הראשונה , שלא כמו הסופרים בעשורים הבאים , היו כולם בני עדות אשכנז , וככאלה ניסו להגיע אל בני עדות המזרח ,
|
|