|
|
עמוד:12
הקדמה : ילדים במצוקה בבית הספר * ישנם אנשים הזוכרים את התקופה שבה ביקרו בבית הספר כאחת התקופות המשמעותיות בחייהם . יש אנשים הזוכרים את בית הספר כמקום שבו קיבלו את הכשרתם לחיים . יש כאלה ( לא רבים , כיום ) הזוכרים את בית הספר - או לפחות אחת או יותר מדמויות המבוגרים שבו - כמקום מגן , חם ואוהב , כעיר מקלט אשר נתנה להם מעין " הזדמנות חדשה" והכרה ביכולתם . אלה גם אלה יישארו מחוץ לדיון הנוכחי . הספר הנוכחי עוסק באנשים אשר חוו את בית הספר כמקום קשה , שמתנהלת בו מלחמת הישרדות , מקום המייצג כאב , חוסר אונים ותחושות של תסכול , פחד ואכזבה . חלקם שרדו אחרי בית הספר והם מרגישים כי הצליחו לייצב את חייהם . חלקם עזבו את בית הספר כשהם מנוכרים לחברה ולעצמם , חסרי ביטחון , נטולי אמון בזולתם , ובתחושה של חוסר ערך עצמי המלווה אותם בהמשך חייהם ומגבילה את חירותם ואת יכולתם לחיות חיים מלאים ויצירתיים . בכוונתנו להציע אלטרנטיבה לאופן שבו בתי הספר מתייחסים למצוקתם של ילדים , מתוך אמונה בכך שעל אף שהמוסד החינוכי עצמו הוא אחד מן הגורמים המרכזיים למצוקה , הוא גם המקום בעל הפוטנציאל הגדול ביותר למציאת מענה אנושי והולם לחלק ניכר ממנה . אמונה זו עומדת בסתירה לתפיסה הרווחת של מרבית המורים ואנשי החינוך , הסבורים כי בית הספר אינו יוצר מצוקה , וודאי שאץ בכוחו לטפל בה . בחרנו להתבונן בקשיים הארגוניים , הפסיכולוגיים והתפקודיים שיש לבתי הספר כגורמים המגבילים את יכולתם של המבוגרים העוברים בהם לקחת אחריות , להרגיש במצוקתם של חלק גדול מן הילדים ולפעול למען הקלתה . הנחתנו היא כי "סירוס" זה של עבודת החינוך , המלווה * לדיון נוסף בנושא זה ראו ספרו של America , MD , 2003 Education : Prolegomena for Radical Schooling , University Press of Lampert , K ., Compassionate or
|
|