|
|
עמוד:11
מרכזי מן הסיפור ולעתים רק נגזר באופן אסוציאטיבי מן התמונה שבסיפור , ולדעתנו הוא מייצג פער בין ההתכוונות והאפשרות הגלומות במוסד החינוכי לבין המציאות הקשה בפועל , מבחינת חווייתם הסובייקטיבית של הילדים והילדות הבאים בשעריו . במהלך הדיון נציג כמה מושגים , שאינם חלק מהשפה הבית ספרית המקובלת , בהם "מבוגר , "משמעותי , "חמלה" "לראות , "ולשמוע " טריטוריה" ועוד . השימוש בהם מטרתו כפולה : מחד גיסא , הם מבקשים להציע פרספקטיבה ביקורתית אשר חושפת את הציפייה של הילד ואת זכותו להיראות , להישמע , להתנחם , להיות בקשר מכיל ואמפתי עם מבוגר , אל מול דלותה ובוגרנותה של המציאות הבית ספרית ; מאידך גיסא , הם מבקשים לשמש הזמנה למבוגרים לנסות להקל על המצוקה , לפרום את הניכור , להיענות לכאב ולהילחם בבדידות של הילדים . ייתכן שזו נאיביות , אך אנו מאמינים שבחינת מושגים אלה , הכללתם המחודשת בשיח הבית ספרי והחייאתם במערכת היחסים בין מבוגרים לילדים עשויות לעזור בשינוי המציאות . אנחנו מבקשים להודות לגיורא רוזן , עורך סדרת קו אדום בהוצאת הקיבוץ המאוחד . תודה מקרב לב לאליאב כהן ולצבי ולר על עזרתם בהבאת הספר לדפוס . מעל לכל , אנו מודים למדריכי הרשת החברתית ב"תוכנית , "קןךב שניסיונם ותמיכתם לא רק הולידו את הספר הזה ושימשו לו השראה , אלא גם סייעו בידינו להתגבר על מכשולים רבים בדרך להשלמתו .
|
|