|
|
עמוד:7
הקדמה והתנצלות כבר לפני שנים , בקוראי סיפור זה או אחר ממה שקרוי "סיפורת בת , "זמננו היתה לי לעתים תחושה מוזרה : כאילו הדבר המשמעותי באמת בסיפור מתרחש לא בין הדמות המרכזית לבין הדמויות המשניות , כי אם בינה לבין משהו שמחוץ לסיפור . משהו בלתי מוגדר ובלתי נתפש , הווי אומר בלתי קיים ; והנה , כוחו על הסיפור כה רב , עד שנדמה , כי כל מה שקורה בו אינו קורה אלא מכוחו של אותו משהו , וביחס אליו . ושוב , בבואך להצביע עליו , או להגדיר אותו , הוא חומק לחלוטין . לכאורה , אפשר היה להתיחס לזה בנוסח "הרי לך חתול שחור בחדר שחור בלילה שחור" - אלמלא העובדה שאותו משהו , שכוחו כה רב לגבי סיפור אחד , אין כוחו מורגש כלל לגבי סיפור אחר . אלוהים ? כוחות קוסמיים ? רוחות ושדים ? r אלה כבר מזמן הפכו למימסדים ; אי אפשר לטעות בנוכחותם . ואילו כאן מדובר באי נכוחות , אי הגדרה , אי חוק . עדיין היתה זו תחושה בלבד , מעורפלת למדי ; מופרכת על פי מידות ההגיון . מורינו וחוקרינו לימדו אותנו , כי מה שיש בסיפור יש , ומה שאין בו אין . הרינו מותנים לכך מראש , כך ראינו את החיים . להעלות , ולו על דל שפתיים , אפשרות שמשהו שמחוץ לסיפור , שאינו בר הגדרה , עשוי לשאוב אליו את הסיפור עד כדי לחולל בו מוטאציות , היה גרוע מכפירה ( ב"שיטה" נלמדת זו או אחרת ;( היה בו הפגנה של חוסר טעם . אריות במחקר ובביקורת עסקו בלהט רב בשאלה אם מתחוללת או לא מתחוללת מהפכה בספרותנו , שלושה דורות לפחות אחרי שזו , אם אמנם התרחשה , כבר כוסתה באפר הישימון . כפירי אריות , משוחררים מכל יראה וזריזים בתוך הטקסט ( מה שאין בו - אין , ( הכתיבו תבניות לסיפורים , אשר , פראיים על פי טבעם , אף לא הרגישו שהם פורצים אותן , בנהייה מוזרה , חריפה ובאותה מידה בלתי מסתברת , אל משהו לא מוחש ולא מושג , ובעצם , בלתי קיים , מחוצה להם . אך עדיין היתה זו רק תחושה . אירע אז , שפגשתי אדם , שהוקרתי את למדנותו ואת יושרו האינטלקטואלי , ובאחת משיחותינו , כבדרך אגב , העיר משהו על ה"דפורמציה" כמוטיב מרכזי בנובילה שלי "מות ליסאנ דה" ( שיצאה לאור זה לא מכבר ) - ותמהתי מאד . חשדתי שיש כאן איזו אי הבנה בסיסית . הרגשתי את זה אחרת , לחלוטין . אבל לא היה מה לומר ,
|
|