|
|
עמוד:13
אינו על מעיד אפקטיביות , אלא על רצון לקיימה , nun . ( Freidland , 1952 Stigler &) לדוגמה , רגולציה כלכלית משרתת תמיד את אינטרס הציבור ? שהרי קיומה יוצר בהכרח יתרון לפלח מסוים בשוק , שיוצא נשכר ממנה . האם אין בה ביטוי לרצון הפוליטי של השלטון להיטיב עם גורם אחד יותר מאשר עם משנהו ? ורגולציה פוליטית אינה שונה . אף היא מבקשת לתת יתרון לסקטור אחד על 4 משנהו . כאמור , החברה נזקקת למעורבות הממשלה לשם הגנה הדדית של הפרטים וקיום הסדר החברתי . מכאן שהרגולציה היא מכשיר למדיניות ציבורית . הרגולציה מופעלת על ידי השלטון כלפי גורמים חוץ ממשלתיים , אך גם בתוך הממשלה . בדרך כלל מקיימת הממשלה את הפיקוח על זרועותיה בכוחות עצמה , כלומר , מעין פיקוח עצמי . ( regulation self ) רגולציה פנימית משמעותה פיקוח של הדרג הפוליטי על זה הבירוקרטי . ( Trepte , 2004 ) אנתוני אוגוס ( Ogus , 1994 ) סבור , שהיא מגלמת את המתח בין האינטרס הציבורי לפרטי . בחינה של מתחים אלה מצביעה על מפגש מורכב בין הפוליטי , הבירוקרטי , החברה והפרט . הביקורת נגד רגולציה מתמקדת בארבעה תחומים עיקריים : ( 1 ) נזקה של הפעלה בלתי יעילה שלה עשוי להיות מרובה מהעדרה ( 2 ) ; ( Eisner , 2000 ) אחיזה נוקשה של השלטון בנושא שתחת רגולציה ( 3 ) ;( Baldwin & Cave , 1999 ) פגיעה בתחרותיות , ומכאן פגיעה אפשרית בצרכן ויצירת תמריץ שלילי ליצירתיות ויזמות ( 4 ) ; ( Meier , 1985 ; Meier & Keiser , 1997 ) תולציית יתר ולגאליזם ; אלה עשויים לבוא מהבירוקרטיה , מלחץ ציבורי או מאינטרס פוליטי . ( Niskanen , 1968 ; Tsoukas , 1997 ; Sunstein , 1990 ) תהליך זה הולך ומתגבר כתוצאה מדרכי פעילותה של הבירוקרטיה ומאינטרסים פנימיים שלה המבקשים להצדיק את מקומה , חיוניותה ותקציביה , רצון להגביר עוצמה וכיוצא באלה . ( Wilson , 2000 Wintrobe , 1997 ;) חוקרים מאסכולת האינטרס הציבורי ( Public Interest ) בוחנים את הרגולציה מזווית פוליטית . ראשי אסכולה זאת , ג'יימס בוכאנאן . 4 חוק העמותות עצמו מהווה דוגמה מובהקת לרגולציה פוליטית , כאשר מפלגות , ארגוני עובדים ומעבידים , עמותות דתיות וקופות חולים קיבלו בו למעשה מעמד מיוחד , כין אם באופן כללי או בנושאים מסוימים .
|
|