|
|
עמוד:10
שלושה עניינים : גורם מוסמך , סמכות פורמלית ומטרה . קרי , קיימת מדיניות כלשהי הנקבעת על ידי המדינה , ולאורה היא ממנה פקידים המקבלים סמכות להפעיל את כלי הרגולציה על מנת להבטיח הגעה לתוצאה הרצויה . גישה נוקשה זאת הביאה את ג'וליה בלאק ( 2002 Black , ) להגדיר רגולציה כציווי ושליטה . ( Command and Control ) רוצה לומר , רגולציה בגישה המסורתית מקנה למדינה סמכויות לצוות ולהפעיל כוח על מנת להבטיח שליטה . בגישה המסורתית הרגולציה אינה עולה בקנה אחד עם ההתפתחויות והתהליכים שתיארנו לעיל , במיוחד לנוכח היווצרותם של תהליכים מאזנים . הגדרה הולמת למציאות זאת תהיה לראות את הרגולציה כשרשרת של בקרות הדדיות המכוונות להשיג יחד תכליות חברתיות כלכליות מוסכמות . הרגולציה הקלאסית מוחלפת , אפוא , במנגנון דו סיטרי הפועל מהממשלה לציבור ומהציבור חזרה לממשלה . נוכל לתאר את הרגולציה כמעגלים : במרכזם עומד התאגיד ; המעגל הנושק לו הוא התחום או הסקטור שבו הוא פועל ; המעגל השלישי הוא הקהילה והציבור , והמעגל הרביעי הוא הרגולטור הרשמי ; וסביבו , כעוטף אותו - החוק . כל אחד מהמעגלים האלה פועל באופן דו סיטרי , מושפע מהמעגלים הפנימיים והחיצוניים לו ומשפיע עליהם , בין אם כתגובה ובין אם כיוזמה עצמית . תפיסת הרגולציה כמעגלים משמעה אימוץ כלים לוויסות דו כיווני - מרתיע ומונע מחד גיסא ; מעודד ומתמרץ מאידך גיסא . לא עוד מנגנון ממשלתי הירארכי , כי אם רגולציה מרחבית , שבה שותפים הגורמים השונים הפועלים בתחום המסוים . בשני העשורים האחרונים התפתחו בעולם כלי רגולציה ממשלתיים , ודומה שאין תחום שחמק מעיניהם . במרבית מדינות העולם הוקמו מנגנוני רגולציה וסוכנויות שהתמקדו בתחומי הפעילות השונים . סוכנויות אלה הלכו והתפתחו ככל שהמדינות אימצו מדיניות של הפרטה ומיסחור , שמטרתה להעביר פעילויות ומתן שירותים עבור הציבור דרך תאגידים חוץ ממשלתיים . מנגד , התרחבו היוזמות לרגולציה עצמית ואף להגבלת הרגולציה הממשלתית . ברקע ההתפתחות של הרגולציה ראוי לזכור שלושה תהליכים שהאיצו את המהלכים . הראשון הוא תהליך ההשתחררות של הממשלות ממעורבות בתחומים מסוימים , צמצום מדינת הרווחה ומדיניות ההפרטה והמיסחור . יציאת הממשלה ממעורבות או מביצוע
|
|