מפתחות

עמוד:97

כלל המגזר של הלוחמים המשפטיים תחושה כי הגיעו להישג , וזאת אף על פי שהיחס בין ההכרזה המשפטית לבין הישג חלוקתי ריאלי רחוק מאוד . " ד . בית המשפט העליון וזכויות חברתיות הלכה למעשה בחלקים הקודמים של המאמר סקרתי בהרחבה את הרקע העיוני לבחינת הלכותיו והליכותיו של בית המשפט העליון בתחום הזכויות החברתיות . התפיסה שהנחתה אותי לאורך סקירה זו היא שרמת הציפיות הכוללת שבית המשפט ימלא תפקיד מרכזי בכל הנוגע בהשגת היעד של חלוקה מחדש של נכסים בחברה חייבת להיות מוגבלת : בית משפט אינו מוסד שנועד לקבל את ההחלטות החלוקתיות המקוריות , ואינו מוסד שיש לצפות ממנו , דבר שבשגרה , לחולל מהפכות בתחום החברתי . בחלק הנוכחי של המאמר אנסה לבחון את אורחותיו של בית המשפט העליון בישראל לאורך שני העשורים האחרונים בתחום החברתי ואת יחסו לטיעונים ולעתירות ששאלות חלוקתיות מתעוררות בהם . הטענה שאנסה לבסס במהלך הדיון היא שככלל , רמת הנכונות של בית המשפט העליון להפגין רגישות חברתית בתובענות הנוגעות בזכויות חברתיות או באינטרסים של קבוצות חלשות בחברה עומדת היטב בדרישות שניתן להפנות למוסד שיפוטי בדמוקרטיה ליברלית על פי המסגרת העקרונית שהותוותה לעיל . . 1 היבטים מתודולוגיים כיצד נבחן אם בית משפט מסוים "מפגין רגישות" לנושאים חברתיים ? כבר עמדתי בהרחבה על כך שהתשובה לשאלה זו תלויה בראש ובראשונה במערכת הציפיות של אלה הבוחנים את השאלה ( כלומר מוכתבת על ידי תפיסות נורמטיביות שונות . ( אולם מעבר לכך , קיימת שורה של שאלות מתודולוגיות הקשורות לשיטת המחקר והבדיקה שעלינו להכריע בהן קודם שניגש לבחינת העובדות עצמן . 57 ראו : . S . Scheingold eds ., 1998 ) 261 Political Commitments and Professional Responsibilities ( New York , A . Sarat & Analysis of Social Movement Lawyers in the United States" Cause Luwyering : M . McCann & H . Silverstein "Rethinking the 'Allurements ' : A Relational

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר