זקנה וזכויות כלכליות וחברתיות: יחסי־הגומלין בין הזדקנות החברה הישראלית ובין מעמדן של הזכויות הכלכליות והחברתיות במשפט הישראלי

עמוד:937

יצידח . מודעות לחובות המיוחדת שיש לזכויות חברתיות של אוכלוסיית הזקנים בישראל : כפי שתואר לעיל , אחת הבעיות המרכזיות של ענף המשפט והזקנה בכלל ותחום הזכויות החברתיות והכלכליות לזקנים בפרט היא הבעיה של היעדר המודעות לזכות הקיום העצמאית של זכויות אלה במסגרת עולם המשפט והמדיניות החברתית . גופי הנהגה בעולם המשפט , דוגמת הכנסת , לשכת עורכי הדין , הפקולטות למשפטים , משרד המשפטים והפרקליטות , מצויים עדיין כולם הרחק מאחור בכל הנוגע בפיתוח תחום זה והכרה בו כתחום עצמאי ומרכזי במסגרת פיתוח המדיניות החברתית לזקנים בישראל . יתר על כן , במסגרת הדיונים הכלליים בזכויות חברתיות אובדים לעיתים היבטים ייחודיים של זכויות אלד , בהקשר הזקנים או נחשף חוסר מודעות להשלכות המרכזיות שיש לתופעת ההזדקנות על זכויות חברתיות כגון הזכות לבריאות , לדיור או לעבודה . כפי שתואר לעיל , כמעט בכל אחד מהתחומים החברתיים הספציפיים , לזקנים יש לא רק זווית מבט ייחודית , אלא שזווית זו הינה הזווית המרכזית בהקשר החברתי שבו היא שרויה . חשוב לזכור היבטים מיוחדים אלה במסגרת הדיונים בזכויות חברתיות ולהביאם בחשבון בשעת עיצובן והכרעתן . יישום הקיים ושימורו באווירה ניאויליברלית ו"היםטריה" כלכלית סביב השלכות הזדקנותה של האוכלוסייה בישראל : כפי שתואר לעיל , ישנם תחומים שבהם אין צורך " להמציא את הגלגל" בהקשר הזכויות הכלכליות והחברתיות של הזקנים . כל אשר נדרש הוא להפעיל את החוקים הקיימים ( כמו במקרה של חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ) או לממש המלצות של ועדות שמונו לבחינת נושאים ספציפיים ( כמו במקרה של המלצות הוועדה לבחינת גיל הפרישה . ( יתר על כן , אחת המגמות שאנו עדים להן בישראל בתחום הזכויות הכלכליות והחברתיות של זקנים בישראל היא דווקא הנסיונות החוזרים ונשנים לכרסם בהן ולצמצם את היקפן . דוגמות בולטות למגמות אלה ניתן למצוא בניסיון המתמשך לפגוע בקצבות הזקנה כדי לצמצם את ההוצאה במסגרת חוק ביטוח סיעוד , בהתנגדות לחקיקת חוק פנסיה ממלכתי ובנסיונות לפגוע בחוק ביטוח בריאות ולבטל את הזכויות מכוח חוק אזרחים ותיקים . הדבר נובע מסיבות רבות , אך בהקשר הכללי הוא מתחבר היטב לשתי מגמות עיקריות . הראשונה הינה אידיאולוגית , ונוגעת בהתחזקות מגמות ניאו ליברליות בחברה הישראלית התומכות בצמצום המעורבות והתמיכה הממשלתיות באוכלוסיות במצוקה . השנייה , הקשורה בעקיפין לראשונה , היא ניסיון ליצור אווירת "פניקה" ו"היסטריה" מפני ההשלכות הכלכליות / החברתיות של הגידול באוכלוסיית הזקנים . נביאי הזעם בתחום זה מתריעים בשער שאם לא יינקטו צעדים מיידיים , הזדקנות החברה הישראלית תגרום להתמוטטות המערכות של הביטחון הסוציאלי לנוכח הנטל הכספי שאוכלוסייה זו תטיל על תקציב המדינה . חשוב לזכור כי נבואות אלה הן ברובן חזיונות שוא , במובן זה שלרוב הסיכונים

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר