|
|
עמוד:904
במשפט הישראלי בצורה הדוקה ביותר עם ההסתדרות הכללית . תפיסת העולם החוקית , שהיתה תולדה היסטורית של מערך הכוחות הפוליטיים בעת הקמת המדינה , ראתה את המדינה כאחראית על רובד ההגנה הראשון בלבד , בעוד שהרובד השני , רובד הפנסיה התעסוקתית , מולא על ידי ההסתדרות הכללית ( למעט עובדי המדינה , שזכותם לפנסיה תעסוקתית עוגנה בחקיקה ראשית ) . לזכותה של הסתדרות העובדים הכללית ייאמר כי זו אכן הקימה לאורך השנים מסגרת מקיפה של הסכמי עבודה קיבוציים שעיגנו והבטיחו קבלת פנסיה לאחר פרישה . לצורך זה הוקמו גם קרנות פנסיה מרכזיות לענפי עבודה שונים , שהבטיחו בשעתן לעובדים שהיו מאוגדים במסגרתן ביטוח פנסיוני בתנאים טובים בהגיעם לגיל פרישה , וזאת כעניין של זכות המוענקת לכל עובד מכוח הסכם העבודה הקיבוצי . לנוכח העובדה שהסדרת התחום הפנסיוני מחוץ לשירות המדינה נותרה בידי הסתדרות העובדים , ולא בידי המדינה , לא הוסדרו ההסדרים החוקיים בנוגע לרובד זה בחקיקה ראשית . לפיכך , עד היום אין הסדר חקיקתי כללי בכל הנוגע ברובד זה במדינת ישראל , ולמרות נסיונות שנעשו ליזום חוק ביטוח פנסיוני ממלכתי , לא הוכרה במשפט הישראלי , עד לכתיבת שורות אלה , זכות כלכלית חברתית לקבלת פנסיה תעסוקתית בישראל . במובן זה קיים ליקוי בסיסי במשפט הישראלי , באשר כל עובד וכל תושב תלוי בעצמו או במעבידו , בהוראות הסכם העבודה האישי או הקיבוצי החלות עליו ובמידת התכנון והמודעות האישיים שלו לשם קבלת פנסיה תעסוקתית בהגיעו לגיל פרישה . על התוצאות של מציאות זו נרחיב בהמשך , ברם בטרם נעשה כן , ראוי להעמיק במקצת את הבנת התחום . 29 דורון וקרמר , לעיל הערה , 16 בע' ; 85 גל ופסח , לעיל הערה , 15 בע' . 122 ביחס לזכויות הפנסיה של עובדי המדינה ראו חוק שירות המדינה ( גימלאות ) [ נוסח משולב , [ . 1970-ל"תש ישנן קבוצות עובדים ייחודיות נוספות שזכויותיהן הפנסיוניות מוסדרות במסגרת חקיקתית ספציפית , כגון נושאי משרה ברשויות השלטון , אנשי צבא קבע ועוד > ראו להלן הערה . ( 38 חשוב לציין כי מבחינה מושגית , פנסיה תעסוקתית מקיפה שונה מהותית מביטוחי מנהלים מסוימים או מתוכניות חיסכון כגון קופות גמל , בכך שהזכאות לקצבה הפנסיונית מובטחת לאחר הפרישה למשך כל החיים וללא קשר לאורך תקופה זו בפועל , ובמקרה של פטירה , בין לפני פרישה ובין אחריה , משולמת לשאירים קצבת שאירים למשך כל תקופת תלותם , שוב ללא קשר לאורך תקופה זו בפועל . 30 היעדר הסדרה כללית בחקיקה ראשית אינו גורר בהכרח ריק משפטי , שכן קיימות מערכות דינים משלימות רבות החלות והמסדירות את היחסים המשפטיים בין קרנות הפנסיה לבין החברים בהן . לסקירת נושא זה ראו מ' גולדברג "ביטוח עובדים בקרנות פנסיה - היבטים משפטיים" שנתון משפט העבודה ג ( תשנ '' ב ) . 95
|
|