|
|
עמוד:865
הבינלאומי שעוסקות בזכויותיהן של נשים הרות ואימהות . המעודכנת שביניהן היא . Maternity Protection Convention , 2000 ו . הפמיניזם בישראל : הזכויות החברתיות בצילם של מאבלים אחרים למרות חשיבותן הרבה של הזכויות החברתיות בהקשר הרחב של המאבק על זכויות נשים , הן נדחקו במשפט הישראלי ממרכז הזירה של מאבק זה . תדמיתו של הפמיניזם המשפטי בישראל היתה טבועה במשך שנים רבות בעיקר בחותמו של המאבק על שוויון אזרחי . הטעם לדבר הוא שההליכים המשפטיים המרכזיים שנוהלו מתוך הניעה ( מוטיווציה ) פמיניסטית נסבו על שוויון כביטוי לאוטונומיה ולהגשמה אישית , ולא ככלי להבטחתם של תנאי מחיה נאותים . תיאור זה נכון גם לגבי ההתדיינויות התקדימיות שנסבו על זכויות נשים כעובדות . אומנם , הזכויות בעולם העבודה שייכות באופן כללי ל"משפחת" הזכויות החברתיות . אולם המאבק המשפטי התייחס לעבודה במשרות בכירות , ולא לחיוניות העבודה מבחינת הקיום , והשיח הציבורי שליווה אותו העמיד במרכז את השוויון כערך , ולא את הפן החברתי של הסכסוך . הדוגמה המובהקת לאופי הפוליטי אזרחי של ההתדיינויות הפמיניסטיות החשובות היא פסק הדין בבג"צ 4541 / 94 מילר נ' שר הביטחון , שעסק בתביעה לשוויון הזדמנויות בצבא על רקע אי קבלת נשים לקורס הטיס היוקרתי של חיל האוויר . ההתדיינויות שנסבו על נושא ההעדפה המתקנת במינויים בשירות הציבורי ( בעיקר לדירקטוריונים ) - שהובלו 25 ראו : . ( URL : http : // www . ila . org / J ( last visited on 1 / 8 / 2004 ) 26 בהקשר זר , ראוי לציין את מעורבותה החשובה במאבקים אלה של שדולת הנשים בישראל , אשר העמידה את המאבק על שוויון הזדמנויות במרכז סדר היום הציבורי שלה . ראו להלן טקסט להערה 27 . 29 ראו דב"ע לג 25-3 / ועד אנשי צוות דיילי אויר - הזין , פד"ע ד 365 ( בנושא קידום נשים בחברת התעופה הלאומית של ישראל , אל על ;< בג"צ 104 / 87 נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מד 749 ( 4 > ( להלן : עניין נבו < ( בנושא גיל פרישה של עובדת בכירה בסוכנות היהודית 28 . ( בג"צ 4541 / 94 מילר נ' שר הביטחון , פ"ד מט . 94 < 4 >
|
|