|
|
עמוד:852
102 הציבורית והמשפטית . השימוש בשפת הזכויות ובמושגים השאובים מעולם זכויות האדם נועד להעניק למאבק זה את היתרונות שמעניקה ההכרה בזכות כלשהי כזכות אדם ; חילוצה מן השדה הפוליטי - קרי , זירה שבה האינטרסים של אנשים עם מוגבלות נאלצים להתחרות עם קבוצות אחרות שלהן תביעות משלהן - והעברתה אל השדה המשפטי , ובמיוחד שדה זכויות האדם . השימוש בהליך המשפטי ובשפת הזכויות העניק לאנשים עם מוגבלות יתרון שלא היה ניתן ככל הנראה להשיגו באותה תקופה בזירה הפוליטית , כאינטרס נוסף המתחרה על המשאבים המצומצמים במדינה . אכן נראה כי חשיפת הנחיתות שבה חיים אנשים עם מוגבלות בתוך הזירה המשפטית באמצעות שימוש ברטוריקת זכויות אדם יכולה להסביר חלק מן השינויים בתחום זה , ובכללם ההכרה בזכות לשוויון ( במשמעות שילוב והכלה ) כזכות יסוד בתחומי החינוך , הדיור והתעסוקה , כפי שתואר לעיל . עם זאת , היתרון הברור הקיים בזירה המשפטית מגיע בשלב כלשהו לידי מיצוי . מאבק הזכויות מוגבל במהותו , ואינו יכול להקיף באותה מידה של הצלחה את כל התחומים שקיימים בהם מצוקות אמיתיות . ואת ועוד , אם המאבק המשפטי אינו מלווה בפעילות מלמטה של חברי הקבוצה עצמה וחברותיה , הוא עלול להיוותר ברמה המקצועית מבלי שילווה בשינוי שיש בו העצמה . הסכנה היא שחברי הקבוצה ימצאו עצמם תלויים בגורם חדש - והפעם באנשי המקצוע שיילחמו בעבורם את מלחמתם . במובן זה נראה כי המהלך שהתרחש בתחילת שנת , 1999 עם התארגנות השביתה הראשונה , שינה את פני המפה בתחום זה . בשביתת הנכים הופקעה הבלעדיות של המאבק לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות מן הזירה המשפטית המקצועית , שם התנהל באופן בלעדי עד לאותה עת . הן בשביתה הראשונה והן במהלך השביתה השנייה נכחו בקדמת הבמה אנשים עם מוגבלות , הם עצמם . הם קבעו את סדר היום לתביעותיהם , ניהלו את החשיפה התקשורתית , קבעו את אופיה של ההפגנה ( מידת ההתעמתות עם רשויות אכיפת החוק , למשל , ( הקימו מטה , בחרו נציגים שידברו וינהלו בשמם את המשא ומתן , התפצלו ביניהם ויצרו קבוצות שונות מתחרות ( שהרי ללא חילוקי דעות פנימיים מאבק חברתי אינו מאבק , ( ... התאחדו מחדש , עברו התמסרות מסוימת , ולמעשה נטלו את האחריות לגורלם . תהליך זה היה הכרחי ונכון . לא היה ראוי להמשיך את הפעילות למען אנשים עם מוגבלות ברמה המשפטית בלבד , וכעת זו מתנהלת במקביל הן בשטח והן בזירה המשפטית . התמונה מורכבת יותר בהקשר השני של ניתוח פעילות בתחום הזכויות . כמוסבר לעיל , על מנת להצליח בזירה המשפטית , יש להמשיג את הבעיה המוצבת לפני המשפט כתביעה שהמשפט מכיר בה . המשפט מכיר בעילת ההפליה כמקנה לאדם המופלה זכות לתיקונה , 102 כוונתי היא בעיקר לארגון "בזכות" - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות בישראל , שהחל לפעול בשנת 1994 והיה הארגון הראשון שעסק בסינגור משפטי בתחום זה .
|
|