|
|
עמוד:850
ואובייקטיבי ככל הניתן , ובד בבד מאפשר למעביד לשלם פחות משכר המינימום , על פי מפתח שנקבע , לאותו עובד . לסיכומו של חלק זה ניתן לומר כי במרכזו עומדת ההכרה בחובה של עריכת ההתאמה בעבודה כאמצעי להשגת שוויון , וזאת בדרך של שכלול הגדרת האיסור על הפליה . במקביל נעשה ניסיון מצד המחוקק ומחוקק המשנה לנקוט בפעולות משלימות שיגבירו את שילובם של עובדים עם מוגבלות במקומות עבודה נורמטיביים , וזאת באמצעות הסדרת תשלום של שכר מינימום דיפרנציאלי ועידוד מעסיקים של עובדים עם מוגבלות . הסדרים אלה יש בהם הכרה בשונות של עובדים עם מוגבלות , וזאת מבלי לדחוק אותם למקומות עבודה נפרדים ומבלי להרחיקם מסביבת עבודה נורמטיבית . ד . זכויות חברתיות של אנשים עם מוגבלות - אסטרטגיות לשינוי השאלה עד כמה נכון לעשות שימוש בהליכים משפטיים ובשימוש בשיח הזכויות על מנת לקדם את זכויותיהן של קבוצות מיעוט נידון בהרחבה בספרות העוסקת במשפט ושינוי חברתי . בחלק זה אבקש להתרכז בשתי טענות המועלות כנגד שיח הזכויות בהקשר זה . אחת הטענות המרכזיות בעניין זה הינה כי פנייה לחוק ולהליכים משפטיים , תוך הישענות 97 תקנות 7-3 לתקנות שכר מינימום . לגבי עובדים עם מוגבלות המועסקים במפעלים מוגנים , חוק שכר מינימום קובע כי שכר מינימום ישולם רק במפעלים שנקבע לגביהם כך בתקנות , ותקנות בהקשר זה טרם תוקנו . ראו חוק שכר מינימום , סעיף > 17 א : < "הוראות חוק זה יחולו לגבי עובדים שיש להם מגבלות גופניות , נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף בתקציבם , בין אם מלאו להם 18 שנים ובין אם לאו , אם קבע כך שר העבודה והרווחה בתקנות , באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת , דרך כלל או לסוגים ; בתקנות כאמור יכול שייקבע שכר מינימום הנמוך מהאמור בחוק זה 98 " . ראו למשל : . note 13 ; Southworth , supra note 13 Scheingold , supra note 13 ; Lopez , supra note 13 ; Rosenberg , supra 99 קיימות ביקורות נוספות על השימוש במשפט לשם השגת צדק חברתי , ובכללן שהמשפט יוצר אשליה כי עצם ההכרה בזכויות היא ההישג המרכזי - אשליה המסיטה את המשאבים מן המאבק הציבורי ; קשיים רבים כרוכים ביישום ובהוצאה לפועל של הכללים שהוכרו במשפט ; המשפט אינו יכול להתמודד עם חילוקי דעות בתוך קבוצה בהיותו מבוסס על ייצוג יחידני , ועוד .
|
|