|
|
עמוד:795
לעיל , נין ;; להגדיר את הזכות לייצוג גם כזכות חברתית , וזאת בשל טעמים מספר ; ראשית , זכויות כלכליות חברתיות נבדלות מזכויות אזרחיות פוליטיות בכך שהן מטילות "חובות עשה" על המדינה באופן מובהק יותר . זכויות חברתיות כוללות גרעין פעיל ( פוזיטיבי , ( והן מגינות על האזרח באשר הן מטילות על המדינה את החובה לספק דבר מה ( כגון חינוך או בריאות . ( בהתאם לאפיון זה , הזכות לייצוג וסיוע משפטי היא זכות חברתית מובהקת , שכן משמעותה היא הטלת חובה על המדינה לספק לפרט סיוע משפטי ולמנות לו עורך דין על חשבונה . שנית , בהתאם לאפיון מנקודת המבט הסוציו אקונומית , המימד החברתי החלוקתי של הזכות לייצוג וסיוע משפטי נובע גם , ובעיקר , מקשיי הנגישות של קבוצות מעוטות יכולת לייצוג משפטי הולם הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי . שלישית , הזכות לייצוג ולסיוע משפטי היא זכות דיונית המהווה תנאי ליכולתו של אדם לתבוע או להתגונן כיאות בבית המשפט , וככזו היא תומכת גם בזכויות חברתיות מהותיות אחרות . בשל קיומם בישראל של הסדרים נפרדים לענף הפלילי ולענף האזרחי בנושא זה , נפריד גם אנו את הדיון בין הזכות לייצוג וסיוע משפטי במישור הפלילי לבין הזכות לייצוג וסיוע משפטי במישור האזרחי . . 2 הזכות לייצוג וסיוע משפטי במישור המשפט הפלילי את הדיון בזכות לייצוג וסיוע משפטי במישור הפלילי ראוי לחלק לשני חלקים : הראשון , הזכות במישור החקיקה הרגילה , שעוסק בעיקר בחוק הסניגורית הציבורית , 1995-ו"תשנ ( להלן : חוק הסניגוריה הציבורית ;( השני , הזכות במישור החוקתי מכוח פסיקות של בתי משפט שונים . הזכות במישור החקיקה הרגילה במישור החקיקה הרגילה הפרט זכאי לייצוג על חשבונה של המדינה בהתאם לקבוע בחוק 1 הכלליים . ראו : 87 . 33 ( 3 ) Law and Society Review ( 1999 ) 1059 , 1071-1072 Inequalities in Ideological Courts : the Case of the Israeli High Court of Justice " Y . Dotan "Note : Do the haves' Still Come Out Ahead ? Resource בסקירה זו נתייחס למצב בישראל בלבד . לגבי הזכות לייצוג בפלילים במשפט המשווה ראו ק' מן "ביקורת שיפוטית וערכי יסוד בהליך הפלילי : זכות הייצוג במשפט האמריקאי ופיתוח המשפט הישראלי" משפטים יג ; 110 ( 1988 ) א' מגן "הזכות לייצוג בפלילים" הפרקליט מד ( תשנ"ח ) . 253-250 , 243
|
|