|
|
עמוד:780
על ידי המדינה כמו שירותים אחרים , כגון חינוך חובה ? ניתן לטעון כי על המדינה לספק לאזרח שירותים משפטיים ללא חיוב באגרה , וכי הטלת אגרות משפט פוגעת , בראש ובראשונה , בשכבות של חסרי האמצעים . לכן , במדינות אחדות , כגון ארצות הברית , נמתחה ביקורת על עצם חיובו של בעל דין בתשלום אגרות משפט כמחסום בלתי ראוי לפני זכות הגישה למערכת השיפוטית . במדינות אחרות , כגון ישראל , תשלום האגרה הוא עניין מקובל , בין לפי שווי התביעה ובין בסכומים קצובים . הטעם החוקתי לכך הוא שהטלת אגרה סבירה על בעל דין שיש בידו לשאת באגרה הנדרשת מהווה איזון ראוי בין זכות הגישה לערכאות לבין האינטרס של מימון המערכת . עם זאת , כפי שראינו בעניין רוטה , גם בישראל יכול מנגנון של הטלת אגרה להיפסל כבלתי חוקתי בנסיבות מסוימות אם הוא פוגע באופן לא מידתי בזכות הגישה לערכאות ( או בזכות לשוויון . ( הנ ? ש 1 ר השני , שהוא בעל אופי חברתי , נוגע בהטלת אגרות משפט על חסרי אמצעים . הטלת אגרות משפט על בעל דין היוזם הליך שאין ידו משגת לשלם את האגרה עלולה לפגוע שלא כדין בזכות הגישה לערכאות . באופן כללי , בשל מעמדה החוקתי של הזכות , יש לבחון את הפגיעה בה ( בקשר לשתי השאלות שלעיל ) על פי אמות המידה שנקבעו בסעיף 8 לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו ( פסקת ההגבלה . ( יהיה על בית המשפט לבדוק במיוחד את שתי השאלות הבאות . האחת : האם האגרה הוטלה לתכלית ראויה ( כגון : אינטרס מימון המערכת ?( האחרת : האם הפגיעה בזכות הגישה לערכאות אינה עולה על הנדרש ? מובן , שבגובה האגרה , כן גם מידת הפגיעה בזכות . את סבירותה של הפגיעה יש להשאיר לשיקולו של בית המשפט , שיקבע במקרה הקונקרטי אם גובהה של האגרה עולה על הנדרש ביחס ליכולת התשלום של המתדיין , ומהווה על כן פגיעה בלתי חוקתית בזכות הגישה לערכאות . הטלתה של אגרת משפט או הגדלת אגרה יכולה להתרחש גם באופן עקיף מקום שהדין מעביר את הדיון מערכאה "זולה" ( ערכאה שהפנייה אליה כרוכה בתשלום אגרה נמוכה ) לערכאה "יקרה" ( ערכאה שהפנייה אליה כרוכה בתשלום אגרה גבוהה . ( ביום ה 1 בינואר 2002 נכנם לתוקף צו חדש המעביר אל בתי המשפט המחוזיים , בשבתם כבתי משפט מנהליים , את הסמכות לדון בענייני הדיור הציבורי ( רכישה , שיפוץ בתים וסיוע בשכר דירה ) ובענייני ניהול אוכלוסים על פי חוק הכניסה לישראל ( אשרות כניסה לישראל , רשיונות ישיבה ורשיונות עבודה ) . עד לכניסתו של הצו לתוקף נידונו עניינים אלה בבג"צ . המשמעות המרכזית של השינוי הזה מבחינת בעלי הדין היא קודם כל כספית : עד לאחרונה עמדה האגרה להגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק על 398 ש"ח , ואילו האגרה על 39 ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד > תשנ"ט < 40 . 34 צו בתי משפט לעניינים מנהליים ( שינוי התוספות לחוק , < . 2001-ב"תשס
|
|