|
|
עמוד:770
זכות פוזיטיבית ( פעילה , ( המטילה במקרים המתאימים "חובות עשה" על רשויות המדינה . כמו הזכות לחינוך , המטילה על המדינה את החובה לספק שירותי חינוך לאזרחיה ואת הנטל להקצאת משאבים , תקציבים , בניית בתי ספר וכדומה , כך גם זכות הגישה לערכאות מטילה על המדינה "חובות , "עשה כגון החובה לממן ייצוג משפטי לאזרח חסר אמצעים , אשר ללא עזרתה של המדינה במימון הייצוג , נחסמת דרכו אל הערכאות המשפטיות . ( בדוגמות קונקרטיות נוספות נעסוק בהמשך ( . נוסף על כך הצענו ש"החברתיות" של הזכות נובעת מקשיי הנגישות של שכבות חברתיות כלכליות חלשות למשאבים נשוא הזכות . גם בהתאם לטענה זו ניתן להתייחס אל זכות הגישה לערכאות כאל זכות חברתית . מערכת המשפט ( או מערכת הצדק ) היא משאב חברתי יקר , שהנגישות אליו קשה לבני שכבות מועטות יכולת . עובדה זו מצדיקה הכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות חברתית חלוקתית . טענה זו ראויה לפירוט : הנגישות למערכת הצדק - מהשלבים הראשוניים של מודעות לקיומן של זכויות ועד היכולת לתבוע אותן בבית המשפט - מהווה תנאי הכרחי ליכולתו 13 נדון בכך להלן בפרק ג למאמר . 14 בדרך אל הערכאות קיימים מחסומים של ידע ותודעה . החוק אינו עוד עממי , אלא מורכב , סבוך וזר , ומחייב התמצאות רבה . עובדה זו מרחיקה מהערכאות המשפטיות שכבות אוכלוסייה שונות , ובמיוחד כאלה שאינן בעלות תודעה מתאימה או שאינן מחזיקות במידע הראשוני המתאים לגבי הזכויות הבסיסיות . ראו מחקר בסיסי בתחום , הקושר את היכולת להגיש תובענה בערכאות , בשלב הראשון , למידת התודעה והמודעות של הנפגע , אצל : . Claiming" 15 Law and Society Review ( 1980 ) 631-687 W . Felstiner , R . Abel & A . Sarat "The Emergence of Dispute : Naming , Blaming , התייחסות נרחבת למאמר זה , גם בהקשר לניתוח פסיקה בארץ , ניתן למצוא במאמרם של ר' שמיר ומ' שטראי "שוויון הזדמנויות בבית הדין עבודה : לקראת סוציולוגיה של ההליך השיפוטי" שנתון משפט העבודה ו > תשנ"ו < , 287 בע' 294 ואילך . המחקר מציע מודל בן שלושה שלבים קריטיים , שהתחקות אחריהם מעידה כי רוב הפגיעות שחווים פרטים וקבוצות בחברה אינן מגיעות כלל לכדי התגבשות במחלוקות משפטיות . השלב הראשון במודל זה הינו שלב ה '' קריאה בשם" , ( naming ) שבו עצם היכולת להעניק "שם" מוגדר לחוויית פגיעה כלשהי מאפשרת לנפגע לחשוב עליה כעל פגיעה הראויה לתיקון . זה השלב שבו המודעות של נפגעים לקיומו של "שם" כזה הינה קריטית להמשך התהליך . ללא מודעות כזו , אירוע פוגע מעובד על ידי הנפגע כאירוע בלתי נמנע , שהינו "חלק . "מהחיים על פי המחקר , דבר קיומו של "שם" ראוי הינו פונקציה של מאבק חברתי ומשא ומתן תרבותי . המודעות לקיומו , אם קיים "שם" ראוי , הינה מודעות דיפרנציאלית הקשורה למגוון משתנים
|
|