|
|
עמוד:74
רשאיות , במסגרת סמכויותיהן המעוגנות בחוקה ובחוק , לחוקק חוקים או לקבל החלטות מנהליות שיש להן משמעויות חלוקתיות רחבות היקף . כאשר בתי המשפט נקראים לאכוף זכויות מסוג זה , דוגמת זכותם של נכה או קשיש לקבל קצבות בהתאם לקבוע בחוק הביטוח הלאומי או בתקנות שהותקנו מכוחו , הם עושים את מלאכתם כפי שהם עושים לגבי כל חוק שהם נקראים לאכוף . אולם בדרך כלל , הדיון בעמדתם של בתי המשפט כלפי הזכויות החברתיות תובעני יותר . עקרונית , הזכויות החברתיות נתפסות כזכויות שבית המשפט נתבע להכיר בהן ולאכפן בהיעדר קביעה מקדמית מוסמכת של המחוקק באותה סוגיה חלוקתית או אף c ! 'n 1 * לאותה קביעה של המחוקק . דוגמה לכך היא הטענה בנוגע לזכות לשכר מינימום . תובענה שפלוני מגיש לבית משפט בטענה כי הוא זכאי לשכר מינימום מאת מעבידו על פי חוק שכר מינימום שחוקקה הכנסת "מעניינת" הרבה פחות - מנקודת הראות של הדיון בזכויות חברתיות - מאשר תובענה של פלוני לתשלום שכר מינימום בהיעדר חקיקה כזו ( וכך גם תובענה דומה לתשלום שכר מינימום מעבר למה שקבע המחוקק , או עתירה לפסילה של סעיף בחוק השולל שכר מינימום בהקשר מסוים . ( הטיעון "לטובת" זכויות חברתיות הגורר עמו את המחלוקת ביחס להיקפן נוגע בעיקרו לסוג השני של התובענות , קרי , לתובענות שבתי המשפט נדרשים בהן לאכוף קביעות שוויוניות בניגוד לקביעות החלוקתיות שקבעו הרשויות הפוליטיות הנבחרות , או למצער הם נדרשים לעשות כן בהיעדר קביעות ברורות מצד רשויות אלה . כל זאת בהתבסס על פרשנות של סעיפים בחוקה שהינם עמומים בדרך כלל או מנוסחים באופן רחב , או אף על בסיס דוקטרינות כלליות מסוימות בהיעדרו של טקסט חוקתי כאמור . אף על פי שמן הבחינה העיונית קיימים הבדלים עקרוניים חשובים בין הפן החוקי " הרגיל" לבין הפן החוקתי המתוארים לעיל בדבר הטיעון לטובת זכויות חברתיות , הרי ככל שהדבר נוגע לניתוח תיאורי של העמדות או התפיסות של בתי"המשפט ביחס לזכויות חברתיות , ההבחנה אינה נשמרת תמיד . ההנחה המקובלת היא , שניתן ללמוד מהעמדות הלאומי [ נוסח משולב , [ 1995-ה"תשנ ( להלן : חוק הביטוח הלאומי . ( דוגמה לעיגון זכות חברתית ( לשוויון בהקצאת משאבים לחינוך ) במסגרת מדיניות מנהלית ניתן למצוא בבג"צ 4363 / 00 ועד פוריה עלית נ' שר החינוך , פ"ד נו 203 < 4 > ( להלן : עניין ועד פוריה עלית . ( ראו דיון בכך להלן בפרק ד 5 למאמר . 10 התזה החולקת הידועה ביותר בהקשר זה היא התזה הליברטריאנית הקיצונית המוצגת בספרו הקלסי של רוברט נוזיק . ראו : . R . Nozick Anarchy , State and Utopia ( New York , 1974 ) נוזיק שולל מדעיקרא את סמכותה של המדינה לפגוע פגיעה כלשהי ברכושו של הפרט , דוגמת הדרך של הטלת מיסיס .
|
|