|
|
עמוד:707
שתי עילות חלופיות להיתר מטעם בית המשפט לנישואין בגיל צעיר : האחת נוגעת לנסיבות שבהן הרתה הנערה או ילדה לאדם שהיא מבקשת להינשא לו , או במקרה של נער , כאשר האשה שברצונו לשאת הרתה או ילדה לו . חלופה נוספת הנוגעת הן לנישואי נער והן לנישואי נערה היא מקרה שבו מלאו להם שש עשרה שנה , ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר כזה , וזאת מבלי לפרט מהן אותן "נסיבות מיוחדות" . מן הדו"ח של ישראל לוועדת האו"ם בדבר יישום האמנה בדבר זכויות חברתיות עולה כי בפועל , בעוד שאחוז הנישואין שבין נערה בת פחות משבע עשרה לבין בגיר עמד על ממוצע של כ 48 " 0 / בין השנים , 1979-1975 הרי שבשנת 1993 עמד המספר על כ ; 10 % אם כן , נישואי קטינים הם עדיין תופעה קיימת במדינת ישראל , אם כי פוחתת , וזאת למרות חוק גיל הנישואין והסנקציה הפלילית המוטלת מכוחו . איסור עריות : ככל שהדבר נוגע לאיסור על נישואין בין אנשים שיש ביניהם קרבת דם או חיתון , דרגות יחסי הקרבה האסורים בחיתון קבועות בדין הדתי . עם זאת , האיסור אינו מוגבל לדין הדתי ואין לראות בו נורמה דתית , שכן הוא מקובל בכל חברה תרבותית ויש לו צידוקים רציונליים העומדים בפני עצמם . כך , למשל , אחד ההסברים לקיומו של האיסור הוא טעם גנטי , קרי : החשש שילדים הנולדים לקרובי משפחה עלולים ללקות במומים גנטיים שונים . החשש הגנטי אינו מצדיק אומנם איסורים המבוססים על קרבת חיתון , ובעניין זה נראה כי הרציונל נשאב מגישות פסיכולוגיות וסוציולוגיות שונות . 141 בית המשפט העליון קבע הנחיות שונות באשר לנסיבות כאלה . בין יתר השיקולים ציין בית המשפט את הצורך בהסכמת הנערה לנישואיה , אם כי אין בהסכמה זו כשלעצמה כדי להצדיק את ההיתר ; כן ציין בית המשפט כי "מנהגי העדה , אליה משתייכים בני הזוג , אשר על פיהם מקובל לערוך נישואין לנערה , בטרם מלאו לה שבע עשרה שנים , אינם כשלעצמם נימוק מספיק למתן היתר נישואין . כפי שראינו , דווקא מנהגים אלה בא החוק . "לשרש ראו מקרה פלונית , לעיל הערה , 137 בע' . 436-435 142 הדו"ח של ישראל לוועדת האו"ם , לעיל הערה , 27 בע' . 79 143 ראו שלו , לעיל הערה , 61 בע' . 471 נישואי עריות בדין העברי בטלים ומבוטלים , והצאצאים הם בגדר ממזרים . 144 א' רובינשטיין "הזכות לנישואין '' עיוני משפט ג > תשל '' ג < 145 . 438-437 , 433 לפירוט הנימוקים השונים ראו שם , בע' 146 . 439-438 ראו שיפמן , לעיל הערה , 35 בע' . 187-186
|
|