הזכות לחיי משפחה ולנישואין (אזרחיים) - משפט בינלאומי ומקומי

עמוד:695

התושבים בשטח הכבוש , זכויות המנויות ברישא של ההוראה , בפרט בהתחשב בכך שנדרש קשר סיבתי בין נקיטת האמצעים לבין קיומו של מצב המלחמה ? נימוקו המרכזי של המשיב בעניין שאהין היה כי "התופעה של איחוד משפחות ... הפכה לשאלה סבוכה ובעייתית שפנים מדיניות ובטחוניות לה - של דרך להגירה אל תוך האזורים" . ספק רב אם יש בנימוק זה כדי להצדיק מדיניות הדוחה באופן אוטומטי את דו נ הבקשות לאיחוד משפחות על בסים נישואין לאזרחיות זרות , פרט לכמה בקשות יוצאות דופן בחריגותן . יתר על כן , כפי שציין בית המשפט בהקשר אחר , בטחון המדינה "איננו מילת קסם ועדיפותו אינה קמה בכל מקרה ובכל נסיבות שהן ואינה שווה בכל רמה של בטחון ושל פגיעה . 102 "בו זכות היסוד לנישואין הינה , כפי שיוברר בהמשך המאמר , אחד הביטויים הבסיסיים ביותר של הזכות לחיי משפחה ; מדובר בזכות להקים משפחה , להבדיל מזכויות נגזרות בעלות חשיבות פחותה , כגון זכותם של ילדים בגירים לקבל אישור שהייה על מנת לגור לצד הוריהם . האם לא היה ראוי , מתוך כיבוד זכות האדם הבסיסית לחיי משפחה , לבחון באופן ביקורתי את שיקול דעתן של הרשויות הממונות ואת סבירות מדיניותן , ולקבוע , למשל , כי כלל הברירה יהיה הפוך , קרי : דיון בכל בקשה לגופה ודחייה אוטומטית רק במקרים יוצאי דופן בחריגותם ? 101 שס , בע' 102 . 214 בג"צ 4541 / 94 מילר נ' שר הבטחון , פ"ד מט . 124 , 94 < 4 > 103 לעניין זכות זו והגבלתה ראו להלן פרק ג > 4 ב < למאמר ; כן ראו לעניין זה בג"צ 1689 / 94 הררי נ' שר הפנים , פ"ד נא ) 15 ( 1 > להלן : עניין הררי . ( 104 ישראל החלה לאחרונה להחיל מדיניות מפלה זו שבין יהודים לערבים אף בתחומי מדינת ישראל . ביום 31 . 7 . 03 התקבל בכנסת חוק האזרחות והכניסה לישראל ( הוראת שעה , < , 2003-ג"התשס שהוראותיו נקבעו כהוראת שעה לשנה אחת . סעיף 2 לחוק , שכותרתו " הגבלת אזרחות וישיבה , "בישראל קובע : "בתקופת תוקפו של חוק זה , על אף האמור בכל דין לרבות סעיף 7 לחוק האזרחות , שר הפנים לא יעניק לתושב אזור אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רשיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל , ומפקד האזור לא יתן לתושב כאמור היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור " . לפי החוק החדש , לא יוכלו בני זוג של אזרחי ישראל לזכות באזרחות מכוח קשרי זוגיות על פי סעיף 7 לחוק האזרחות מקום שבו בן הזוג הזר הינו תושב יהודה , שומרון וחבל עזה . בעניין זה הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה לבית המשפט העליון : בג '' צ 7082 , 7052 / 03 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים ( העתירה תלויה ועומדת . ( בעתירה נטען כי הנמקתו של משרד הפנים , הנסמכת על "הסיכון הבטחוני" שבני הזוג הפלשתינים מהווים לכאורה , מחוסרת בסיס ראייתי , כי ההחלטה נובעת משיקולים זרים הכוללים שמירה על האיזון הדמוגרפי

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר