|
|
עמוד:694
אותן מדינות המכירות - בכפוף לסייגים של ביטחון המדינה , שלום הציבור ורווחת הציבור - בזכותם של בני משפחה לחיות בצוותא חדא בטריטוריה שיבחרו בה " . אם כן , למרות הרטוריקה המרשימה של בית המשפט העליון , זכות האדם הבסיסית לחיי משפחה - "זכות יסוד שקנה היחיד - כל י - 777 לנישואין ולהקמת משפחה" - מקבלת משמעות שונה בהקשרים שונים . כך , בעוד שליהודי אזרח ישראל עומדת זכות היסוד להתאחד עם זוגתו הזרה , ערבי תושב השטחים המוחזקים המבקש להתאחד עם זוגתו הזרה נתון לחסדי הממשל הצבאי , וזכותו נדחית מפני צרכים בטחוניים אלה ואחרים ; כך היה בשנת 1986 ( עניין שאהין ) וכך נותרו הדברים עד עצם היום הזה ( אמרות האגב בעניין סטמקה . ( אם כן , וככל שהדבר נוגע לשטחים המוחזקים , "טיב הזכות [ לחיי משפחה ] , "שונה כפי שמציין השופט חשין . עם זאת , הן בעניין סטמקה והן בעניין שאהין אין בית המשפט העליון מסביר מהו טיבה השונה של הזכות לחיי משפחה בשטחים המוחזקים , או ליתר דיוק ; האם , פרט למישור ההצהרתי , נתונה לתושבי השטחים המוחזקים זכות כלשהי לחיי משפחה . נדמה כי בית המשפט העליון לא ייחס משקל ראוי להוראות סעיף 27 רישא לאמנת ז'נווה הרביעית ולתקנה 46 לתקנות האג משנת , 1907 הקובעות מפורשות כי גם בעת לחימה יש לכבד את זכותם של תושבי האיזור הכבוש לחיי משפחה ( אף אם אין לפרש סעיפים אלה כמחייבים איחוד משפחות באופן שבו דרשו העותרים ;( גישה זו תמוהה לנוכח הנחת בית המשפט כי "ישראל מכבדת את הכללים ההומאניטאריים שבדיני המלחמה ואינה נתלית בשאלת התחולה של האמנה הרביעית" . בעניין שאהין הוסיף בית המשפט כי יש לקרוא את הזכות לחיי משפחה המנויה ברישא לסעיף 27 לאמנת ז'נווה הרביעית יחד עם הסייג שבסיפא לאותו סעיף , שלפיו : war . " 100 security in regard to protected persons as may be necessary as a result of the "However , the parties to the conflict may take such measures of control and נשאלת השאלה : היש בהוראת הסיפא כי ניתן לנקוט באמצעים אלה ואחרים כתוצאה ממצב המלחמה כדי להכשיר התעלמות של המדינה הכובשת מן הצורך לכבד את וכויות 98 עניין סטמקה , לעיל הערה , 10 בע' 99 . 787 עניין שאהין , לעיל הערה , 83 בע' 100 . 206 שם , בע' . 209
|
|