|
|
עמוד:692
זכות כניסתם של אזרחי ארץ אחרת לאזור המוחזק בתפיסה לוחמתית" . כמו כן קבע בית המשפט כי "לא נתגבשו עקרונות כלליים היוצרים נורמה מנהגית מחייבת וכללית לגבי אזור בתפיסה לוחמתית או נוצרו תקדימים בתחום זה שהם בגדר ראיה לפרקטיקה כללית המקובלת בתורת דין" . אם כן , לזכות לחיי משפחה , כזכות אדם בסיסית המושתתת על עקרונות המשפט הבינלאומי , ניתן משקל מועט ביותר , אם בכלל , על ידי בית המשפט בעניין שאהין . בית המשפט ציין אומנם כי "איחוד משפחות תמיד נחשב לנושא הומאניטארי , "חשוב אך הוסיף כי הטיפול בעניינים אלה היה תמיד "על יסוד הסדרים Ad-Hoc שהיו מיוחדים לנסיבותיו של כל מקרה ואשר השתנו לפי הזמן והתנאים הבטחוניים והמדיניים" . מדיניות הממשל הצבאי באשר לאיחוד משפחות של תושבי השטחים המוחזקים דומה בהיבט אחד למדיניות משרד הפנים בתחומי מדינת ישראל עובר לעניין סטמקה . הדמיון מתבטא בכך שמשרד הפנים , כמו גם הממשל הצבאי , לא ראו בנישואין לבן הזוג הזר נישואין אמיתיים , אלא נישואין פיקטיביים שנועדו לאפשר לבן הזוג הזר לשהות באורח חוקי במדינת ישראל או בשטחים המוחזקים . אולם בעוד הזר הנישא לאזרח ישראלי נדרש לעזוב את המדינה לחודשים מספר ורשאי לשוב אחר כך לישראל ולהתחיל בהליכי התאזרחות , הסירוב לאשר איחוד משפחות של ערביי השטחים המוחזקים עם בני זוג זרים סתם את הגולל על בקשתם וגרם פגיעה קשה ובלתי הפיכה בזכותם לחיי משפחה . כמו כן , ועל אף הדמיון בין המקרים , קביעת בית המשפט היתד , שונה בהם בתכלית . בעוד שבעניין סטמקה , קבע בית המשפט כי יש לבדוק כל מקרה לגופו , וכי המדיניות הכללית של גירוש הזר מישראל עד לבירור אמיתות נישואיו פסולה ובטלה , פסק בית המשפט בעניין שאהין כי ככל שהדבר נוגע לתושבי השטחים המוחזקים , אין נדרשת בדיקה קונקרטית פרסונלית לגופה של כל בקשה לאיחוד משפחות עקב נישואין , וכי הממשל הצבאי רשאי להתייחס לכך כאל "תופעה" כוללת של 92 שם , בע' . 208 פרופסור דינשטיין מציין כי תמוה שהן העותרים והן בית המשפט לא התייחסו להוראה הרלוונטית ביותר במסגרת המשפט ההומניטרי לעניין זה , קרי : לסעיף 74 של הפרוטוקול הראשון משנת , 1977 הנוסף על אמנות ז'נווה משנת , 1949 ולפיו "הצדדים המתקשרים והצדדים לסכסוך יקלו בכל דרך אפשרית על איחוד משפחות , שהתפזרו כתוצאה מסכסוכים חמושים . " ... אומנם , ישראל אינה צד מתקשר לפרוטוקול , אך עם זאת לא התנגדה מעולם להוראת סעיף 74 הנזכר לעיל . ראו דינשנטיין , לעיל הערה , 86 בע' -227 . 228 93 עניין שאהין , לעיל הערה , 83 בע' 94 . 210 שם , בע' . 209
|
|