|
|
עמוד:688
המשפחה הנלורת למדיניות שאימצו לעצמם , על הפגיעה בזכות יסוד אמרה חברתנו השופטת דורנר בפרשת תנופה שירותי כוח אדם ( בג"צ 450 / 97 תנופה בע"מ נ' שר העבודה והרווחה , פ"ד נב < 433 < 2 > בעמי : 452 'באשר למבחן בדבר בחירת האמצעי הפוגע בזכות במידה המועטה הנדרשת , שכאמור אינו מבחן מוחלט , תושפע בחירת האמצעי מן הזכות הנפגעת . כשמדובר בזכות יסוד חשובה במיוחד יוקפד יותר על בחירת אמצעי הפוגע בה במידה המיזערית , וזאת גם אם מדובר באמצעי שעלותו . 'ניכרת ענ"ננו שלנו , נזכור , נ 10 ב צל ז כותייסוד שקנה היחיד - כל יחיד - לנישואין ולהקמת משפחה . למותר כי נזכיר שזכות זו הוכרה כאמנות בינלאומיות המקובלות על הכל [ ... ] אכן , עוצמתה של הזכות והקרינה החזקה הבוקעת מתוכה , מחייבות היו , כמו מעצמן , כי האמצעי שמשרד הפנים יבור לו יהיה רך ומתון מן האמצעי הקשה והדרםטי שהחליט להחזיק בו . ונתקשה שלא להסיק כי המשיבים התעלמו לחלוטין - או "חסו אך משקל זעיר - לזכויותייםור אלו של היחיד לנישואין ולהקמת משפחה " . ( ההדגשות שלי - י' < 'מ ככל שהדבר נוגע להליך ההתאזרחות , קבע בית המשפט כי אין דינו של בן הזוג הזר כדין מהגר רגיל , וכי זכותו לאזרחות "נעלה על זכותם של , 76 "אחרים ואף זאת על בסיס ההכרה בזכות היסוד לחיי משפחה . סוגיית ההתאזרחות של בן זוג מוסדרת בסעיף 7 לחוק האזרחות , שכותרתו "התאזרחות של בעל , "ואישה ולפיו : "בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף > 5 א < או הפטור מהם , יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות , אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף > 5 א " . < מטרתו העיקרית של סעיף זה , המאפשר הגמשה של התנאים להתאזרחות בן הזוג , הינה הרצון לשמור על שלמות התא המשפחתי ולמנוע פיצול אזרחותם של בני הזוג . " עם זאת אין הסעיף מעניק לבן הזוג של האזרח הישראלי אזרחות אוטומטית מכוח נישואין , שכן הוראת סעיף > 5 ב < לחוק , שלפיה שאלת ההתאזרחות נתונה לשיקול דעתו של שר הפנים , חלה גם לגבי התאזרחות בן הזוג . כפי שהשופט חשין מסביר בעניין סטמקה : 75 שם , בע' 76 . 782-781 שם , בע' 77 . 790 שם , שם ; בג"צ 754 / 83 רנקין נ' שר הפנים , פ"ד לח 117 , 113 ( 4 > ( להלן : עניין רנקיןא 78 עניין רנקין , שם , בע' ; 113 בג"צ 4156 / 01 דימיטרוב נ' משרד הפנים , פ"ד נת 289 ( 6 ( להלן : עניין דימיטרוכו .
|
|