|
|
עמוד:657
ישראל . 154 בכל המגע לחובה לנהוג בשוויון בישראל , אבקש להתרכז דווקא בפעילות משרד הדתות ( לפני ביטולו . ( לכאורה , במשרד זה היה מקום להבחין בין יהודים לבין ערבים לנוכח המחויבות ליהדותה של המדינה . כפי שניתן להתרשם , טענה זו לא תוכל להתקבל בנקל גם בישראל . בבג"צ 240 / 98 עדאלה נ' השר לענייני דתות טען ארגון עדאלה , המגן על זכויות המיעוט הערבי בישראל , כי התקציב המיועד במסגרת משרד הדתות לצורכי הדת של האוכלוסייה הערבית בישראל אינו שוויוני . השופט חשין קבע כי "העדות הערביות מהוות כ 20 אחוז מאוכלוסיית המדינה , אך משרד הדתות אינו מקציב לצורכי הדת שלהן אלא כ 2 אחוזים מתקציבו בלבד . על פער זה ייאמר כי הדבר מדבר . 156 "בעדו עם זאת אין לומר כי העובדה ש 20 ° 0 / מתקציב המשרד אינם מיועדים לעדות הערביות מהווה הפליה : "לקביעתו של אי שוויון מהותי יש לבדוק את צורכי הדת של כל קבוצה דתית לגופם , ורק לאחר בדיקה זו ניתן להסיק מסקנות כלשהן " . דברים אלה של השופט חשין חשובים במיוחד בישראל , שבה לא ייתכן , בהגדרה , שוויון מוחלט בהקצאת המשאבים מהבחינה הפורמלית לצורכי דת ( שאחרת לא תהיה משמעות למחויבות ליהדותה של המדינה . ( בית המשפט דחה את העתירה , מטעמים שאינם נוגעים ישירות בענייננו , בגלל הסעד הכללי שביקשו העותרים . העותרים התבקשו להצביע על מקרים ספציפיים שמתקיימת בהם הפליה בהקצאת המשאבים , וכך הם עשו בעתירה שהגישו לאחר מכן , ושנפנה לבחון אותה כעת . בבג"צ 1113 / 99 עדאלה ני השר לענייני דתות תקפו העותרים את הקצאת המשאבים האי שוויונית לבתי העלמין הערביים . עתירתם זו התקבלה . השופט י' זמיר כתב כי עקרון השוויון חל על כל התחומים שהמדינה פועלת בהם , ובכללם על הקצאת משאביה . לגבי בתי העלמין כתב השופט זמיר כי הקצאת המשאבים להם צריכה להיות נאמנה לעקרון השוויון הפורמלי : "מבחינה מהותית , ההבדלים הקיימים בין אנשים חיים , בני דתות שונות , מיטשטשים אצל אנשים מתים , בני אותן דתות . כבודם של אנשים מתים , הנגזר מכבודם של אנשים חיים , 154 ראו בג"צ 6698 / 95 קעדאן נ' מנהל מקרקעי ישראל , פ"ד נד . 258 ( 1 > לדעה חולקת ראו א' שוחטמן "חוקתיותה ווווקיותה של התיישבות יהודית בארץ ישראל" משפט וממשל ו > תשס"א < 155 . 109 בג"צ 240 / 98 עדאלה נ' השר לענייני דתות , פ"ד נב . 167 < 5 > 156 שס , בע' 157 . 178 שס , בע' 158 . 179 בג"צ 1113 / 99 עדאלה נ' השר לענייני דתות , פ"ד נד 159 . 164 < 2 > שם , בעי . 170
|
|