|
|
עמוד:643
אולם הכל מודים כי נדרש לעיתים להקריב את עיקריו של קוטב אחד למען האחר . המתח בין שניהם עומד בבסיס הקיום של מדינת ישראל . בחלקיה הבאים של רשימה זו נבחן כיצד הוא בא לידי ביטוי הלכה למעשה בחוקתיות הישראלית . יהיה חשוב לציין כי החששות שהנחו את הפתרון בחברה הליברלית יפים גם לישראל . מעורבות לא זהירה של המדינה במפעל התרבותי של תושביה עלולה להוליך למלחמת תרבות ולניכור מוגבר בין הקבוצות התרבותיות השונות הפועלות בחברה הישראלית . על כן , על החברה הישראלית להיות מודעת במיוחד לסכנות שהיא ניצבת לפניהן כאשר היא פותרת את הדילמה הרב תרבותית בדרכה . . 3 הפרעה שלא כדין למימוש תרבותי - הדומה לפתרון הליברלי והשונה ממנו ( א ) כללי ראינו כי אחת המשמעויות המרכזיות של היות החברה הליברלית חברה מודעת צבעים נוגעת במודעות למצבים שבהם החברה , באמצעות המדינה , מכבידה הכבדת יתר על יכולת המימוש של המפעל התרבותי של קבוצות תרבותיות מסוימות הפועלות בה . במקרים אלה מוטל על המדינה הנטל להצדיק את המדיניות הכוללת שלה . אם לא תוכל להראות כי המטרה המנחה את פעילותה חשובה דיה וכי אין דרך להשיגה באופן הפוגע פחות במפעל התרבותי של הקבוצה הנפגעת , המהלך שיזמה ( בחוק או במעשה מנהל ) עלול להיפסל . 106 היגיון זה , המצוי בליבו של הפתרון הליברלי לדילמה הרב תרבותית , יפה במקרים רבים גם להקשר הישראלי . גם בישראל , אם חופש הדת של קבוצה דתית מסוימת נפגע כתוצאה , למשל , ממעשה מנהל , תידרש הרשות המנהלית להראות כי הפגיעה בחופש הדת היא כדין במובן זה שהיא סבירה ומידתית . הוא הדין לגבי ביטוי תרבותי אחר . כאשר מדובר במעשה חקיקה הדברים סבוכים יותר , שכן אז עלינו לשאול אם הזכות המוגנת , חופש הדת למשל , מוגנת בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו או בחוק יסוד : חופש העיסוק , שאז יהיה אפשר לערוך 107 ביקורת שיפוטית על חוקתיות החוק . 106 ראו לעיל הטקסט הנלווה להערות 107 . 70-68 ראו אצל ה' סומר "הזכויות הבלתי מנויות - על היקפה של המהפיכה החוקתית" משפטים כח ( תשנ"ז ) . 257
|
|