|
|
עמוד:591
. 2 ההצדקות להכרה בזכות לקבל חינוך כזכות רגילה עוד לפני חקיקת חוקי היסוד בדבר זכויות האדם , זכו זכויות האדם בישראל בהכרה משפטית בפסיקת בית המשפט העליון בלא שהיה להכרה מקור משפטי פורמלי לסמוך עליו . בהתבסס על עקרונות יסוד של השיטה המשפטית , קבע בית המשפט כי לכל אדם בישראל מוקנית שורה ארוכה של זכויות יסוד . בשלל פסקי הדין שנתן בית המשפט העליון בענייני חינוך - לפני חקיקתם של חוקי היסוד בדבר זכויות האדם - אין בנמצא קביעה מפורשת בדבר קיומה של זכות יסוד לקבל חינוך . באופן חלקי אפשר להסביר חסר זה בכך שהזכות לקבל חינוך לא היתה מעולם חלק מרשימת החירויות הקלטיות שעל פיתוחה עמל בית המשפט העליון . פסק הדין הראשון שדן במפורש בזכות לקבל חינוך מאוחר יחסית - בג"צ 1554 / 95 עמותת שוחרי גיל"ת נ' שר החינוך , התרבות והספורט . בפסק דין זה , שנעמוד עליו בהרחבה בהמשך , דחה השופט אור את הטענות השונות של העותרים לקיומה של זכות חוקתית לחינוך מבלי לדון באפשרות להכיר בזכות לקבל חינוך , לכל הפחות , כזכות יסוד רגילה ( הלכתית . ( גם שני השופטים האחרים להרכב - השופטים דורנר וטל - אשר השאירו 83 אלד , הן זכויות יציר ההלכה הפסוקה שבית המשפט העליון ראה בהן צורך להגנת האינטרסים החיוניים של כל פרט ופרט . השופט ויתקון תיאר יפה את התהליך בבג"צ 29 / 62 כהן נ' שר הביטחון , פ '' ד טז : 1027 , 1023 "לא פעם הכיר בית משפט זה בזכויות , שלא בא זכרן בשום הוראה משפטית , ואלו , בקבלן גושפנקה שיפוטית , לבשו צורה והתגבשו לזכויות מוכרות בדין . דברים שבנוהג ובמושגי הצדק הטבעי , שרק תמול שלשום היו עוד חסרי דמות ובלתי גדורים , עולים בדרך זו על דרך המלך וזוכים לדרגה של זכות . זוהי ההתפתחות השיפוטית , המתנהלת בצדה של פעולת החקיקה ואינה נכנסת לתחומה , ולא הייתי רוצה להצר את צעדיה . סמכות זו היא ערובה לחופש הפרט " . בדרך זו , לדוגמה , הוכרה הזכות לחופש הביטוי בבג"צ 73 / 53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים , פ"ד ז 871 ( להלן : עניין קול העם . < הזכות לחופש העיסוק הוכרה בבג"צ 1 / 49 בז'רנו נ' שר המשטרה , פ"ד ב . 80 לדיון בהיסטוריה של הגנת זכויות הפרט במשפט הישראלי לפני חוקי היסוד החדשים , ראו ע' שפירא "בית המשפט העליון כמגן זכויות היסוד של הפרט בישראל - מבצר משוריין או נמר של נייר " ? עיוני משפט ג > תשל"ג < . 625 84 עניין שוחרי גיל"ת , לעיל הערה . 14 יש לשים לב שהשופט אור , אשר כתב את פסק הדין , מכנה את הזכות באופן כללי '' הזכות , "לחינוך אך מתוך ההקשר ברור כי הן בהתאם לטענתם של העותרים והן מתוך דבריו של השופט אור , פסק הדין עוסק בזכות לקבל חינוך ( להבדיל מהזכות להשפיע על תוכני החינוך או הזכות לשוויון בחינוך . (
|
|