|
|
עמוד:585
כללי ובזכות לחינוך באופן ספציפי , ולכן ראוי לבחון אותה מנקודת המבט של זכויות האדם . מנקודת מבט של הזכות לקבל חינוך ניתן להעלות שני טעמים לקיומה של חובת חינוך : לטעם הראשרן אופי פטרנליםטי . הזכות לקבל חינוך חשובה עד כדי כך שאין לתת לבעל הזכות את הכוח לוותר עליה , ולכן מטילים עליו חובה לממש את זכותו . לא בכדי החוק מטיל בדרך כלל חובת חינוך על ילדים ונערים , שכן ההצדקה הפטרנליסטית חזקה יותר כאשר בעל הזכות הוא ילד שאינו בר דעת עדיין . עם זאת , הטיעון הפטרנליסטי יכול להיות בעייתי יותר כאשר בעל הזכות ונשוא החובר , חינו מבוגר בר דעת . הטעם השני- נעוץ בצורך להגן על הילד מפני הוריו . הצדקה זו מתייחסת לילד במובחן מהוריו , ובהתאם לה , חובת החינוך באה להגן על זכות הילד לקבל חינוך מפני הורים , אפוטרופסים או מעבידים אנוכיים וקצרי ראות הרוצים למנוע מהילד את האפשרות לממש את זכותו לקבל חינוך . כאשר מתייחסים לילד במובחן מהוריו , ניכר שחובת החינוך אינה רובצת על בעל הזכות ( הילד , ( אלא על הוריו ( ובמקרים נדירים יותר על אפוטרופוסים או מעבידים . ( בהטילו חובת חינוך , המחוקק מטיל על הורי ילד את החובה לדאוג שהילד ילמד אף אם הם , ההורים , אינם רוצים בכך . המחוקק מבטיח את זכותו של הילד לקבל חינוך . גישה זו באה לידי ביטוי בחקיקה הפוזיטיבית שאינה מטילה חובות על הילד , אלא דווקא על הוריו , כלומר , מטילה על ההורים אחריות לקיום זכותו של הילד לקבל את חינוכו . ג . הזכות לקבל חינוך במישור החקיקה הרגילה . 1 כללי לזכות לקבל חינוך יש אופי פוזיטיבי , ומשמעותו היא זכותו של הפרט למימון החינוך 60 ס' גולדשטיין "הזכות לחינוך" זכויות האדם והאזרח בישראל - מקראה > ט' בן גל ואח' עורכים , תשנ"א , כרך ג < 61 . 568 , 567 קליינברגר , לעיל הערה , 21 בע' 62 . 227-226 שם , שם . 63 שם , שם . 64 שם , שם . 65 זד , המצב גם בישראל על פי חוק לימוד חובה .
|
|