|
|
עמוד:584
. 4 חובת החינוך מהותה של חובת החינוך חובת החינוך נוגעת בדרך כלל בשני מישורים : הראשון - עצם החובה לפקוד את בית הספר לצורך לימוד , קרי : החובה לקבל חינוך במשך תקופה מוגדרת ( מספר השנים ;( השני - החובה לקבל חינוך הכולל תכנים מסוימים שהמדינה מכתיבה . חובת החינוך פוגעת בזכות לקבל חינוך . באופן מושגי , הזכות לקבל חינוך כוללת גם את הכוח לוותר על הזכות ( לוותר על קבלת החינוך , ( או שהיא כוללת גם את הזכות לממש את הזכות לקבל חינוך בתקופה אחרת בחיים . לכן , לכאורה , pin המטיל חובת לימוד בתקופת בית הספר היסודי או התיכון פוגע בזכות ההורים ( או הילד < שאינם מעוניינים בחינוכו של הילד בתקופה זו או בכלל . חובת החינוך נוגסת גם בזכות להשפיע על תוכני החינוך , שכן היא מתייחסת למקצועות מסוימים ומגדירה תחום שלגביו האדם חסר חופש בחירה בקשר לתוכן החינוך . אל מול חובתו של האדם להתחנך ( לפקוד את בית הספר ) עומדת זכותה של המדינה לאכוף עליו את חובת החינוך ולחייב אותו להתחנך . הצדקות לקיומה של חובת חינוך במציאות ימינו , חובת החינוך היא אחד ממאפייניו של החינוך מבחינה חברתית ותרבותית . האם ניתן להצדיק את חובת החינוך ? ניתן להצדיק את הטלתה של חובת חינוך מטעמים של טובת החברה . עמדנו על כך כי טובת הכלל יכולה לשמש הצדקה עצמאית לזכות לקבל חינוך , שכן החינוך טוב לא רק לפרט עצמו , אלא גם לכלל ( לציבור האזרחים והתושבים ) . הצדקה זו יכולה להוות בסיס לא רק להכרה בזכות לחינוך , אלא גם להטלתה של חובת חינוך . הצרכים החברתיים מחייבים הקניית מיומנויות ומקצועיות לאזרחים וכן הקניית ערכים משותפים על מנת ליצור חברה מגובשת סביבם . בחברה דמוקרטית חשוב להדגיש גם את הערך הנודע לאזרחים מחונכים המסוגלים למלא את תפקידם בקיום השלטון הדמוקרטי . אולם חובת החינוך פוגעת בחופש הפרט באופן 58 קליינברגר מציין , במאמר המוקדש ליסודות הפילוסופיים של חוקי חינוך חובה , כי הרעיון של חינוך חובה נטוע כיום במסורת של רוב המדינות בעולם . ראו קליינברגר , לעיל הערר , , 21 בע' . 217 למאמר נוסף העוסק בחובת החינוך ראו ש' נחמיאס "הצידוק לכפיית חינוך חובה" היבטים בחינוך > י' איזנברג עורך , תשנ"ב < 59 . 5 ראו רבין , לעיל הערה , 1 בע' 76 ואילך .
|
|