|
|
עמוד:580
ילדיהם , והם מוכנים לקדמה לפי מידת יכולתם . ההורים אינם אינטרסנטים הרואים בילד רק אמצעי אפשרי לקידום עניין מסוים ( ואפילו יהא זה עניין נשגב ביותר , כגון מדע , דת או צדק סוציאלי . ( כלומר , ההורים , יותר מכל גורם אחר , עשויים להיות מודרכים בבחירת הכיוון של חינוך ילדם על ידי ראיית טובתו של הילד כתכלית , והרי זו הגישה היחידה העולה בקנה אחד עם הנחת היסוד של "כבוד . "האדם נימוק זה מצדיק להעניק להורים זכויות וחופש פעולה לצד חובות האפוטרופסות שהדין מטיל עליהם . חופש הפעולה המוענק להורים כולל את שיקול הדעת לקבל החלטות בשם הילד ולמען עתידו בשאלות הנוגעות בחינוכו , כגון לאיזה בית ספר לשלוח אותו , מהו סוג בית הספר שיפקוד ומה ילמד בו . הרמה הש ה" 2 נעוצה באינטרס של ההורים . ההורים כשלעצמם , ובנפרד מהאינטרס של הילד , מחזיקים באינטרס חזק להיות בעלי הזכות להשפיע על תוכני החינוך שהילד מקבל . טעם ראשון הוא בעל אופי רכושי קנייני : זכותם של ההורים לבחור את החינוך לילדם נובעת מכך שההורים השקיעו מאונם ומהונם בגידול ילדיהם , ועובדה וו היא המעניקה להם את הזכות לכוון את חינוכם לפי רוחם . כבר נכתב שכוחה של טענה זו מוגבל , שכן במדינת הרווחה המודרנית ניתן לכאורה להכיר בזכות מקבילה לקבוע את כיוון החינוך גם לציבור המאורגן , שתרם גם הוא ( מבחינה כלכלית , ( פעמים לא פחות מההורים , לגידולו של הילד . הטעם השני נעוץ בהגנה מפני שרירות הלב של השלטון והגנה על שלמות התא המשפחתי : זכותם של ההורים לקבוע את עתיד ילדם מהווה משקל נגד סכנה של אינדוקטרינציה בחינוך מצד המדינה , וכן מחזקת את הפלורליזם ואת התא המשפחתי נגד סכנת ההשתלטות של המדינה על החינוך . לסיכום , בחברה בת ימינו , חובת החינוך של הילדים מתחלקת בין ההורים שעסקו בחינוך הילד באופן מסורתי לבין מערכת החינוך הפורמלית המוחזקת על ידי המדינה . לחובתם של ההורים לדאוג לחינוך ילדיהם נלווית גם הזכות להשפיע על חינוכם ועתידם . הטעמים השונים שעמדנו עליהם מצדיקים בדרך כלל הכרה בזכות ההורים להשפיע על גורל החינוך של ילדם , אם כי תחת פיקוח מסוים מטעם המדינה . תפקידה של המדינה אמור להצטמצם בהקשר זה לדאגה למניעת הסכנה של שימוש לרעה בכוח ההורים כלפי ילדיהם ( כגון איסור על ענישה גופנית של ילדים על ידי הוריהם או הזנחת בריאותם או חינוכם . ( . ( Cambrid ge , Mass .. 2 ( 0 ) 1 ) 202 ראו דעתו של הפילוסוף ג'ון לוק בחיבורו הקלסי : ג' לוק המסכת השנייה על הממשל המדיני ( מהדורה שנייה , תשי"ט < 44 . 43 קליינברגר , לעיל הערה , 21 בע' 45 . 228 ע"פ 4596 / 98 פלונית נ' מ"י , פ '' ד נד 46 . 145 ( 1 > ראו ע"א 2034 / 98 אמין נ' אמין , פ"ד נג . 69 ( 5 > בפרשה זו נידון ערעורו של אב שחויב
|
|