|
|
עמוד:433
נוסף להוראות החוק המסמיכות את בית הדין לעבודה להוציא צו עשה או להעניק פיצויים בגין הפרת הוראות החוק . . 4 שונות ככל שהאו"ם מתקדם ביישום האמנה בדבר זכויות חברתיות , כן מתבדרות סוגיות מעשיות הקשורות לאכיפה . כך , למשל , לעניין 1 כלל / העמ דהי כעיקרון , הזכות לקבלת סעד צריכה להינתן הן לפרט והן לקבוצות . מתן מעמד בבית משפט לקבוצות יכול להיות בעייתי בשל הקושי להגדיר או לזהות . "קבוצה" אגב הדיון בתוכן הזכות לתנאי קיום נאותים עמדתי על כך שהסמנים למדידת "צרכים אנושיים" יכולים לסייע באיתור קבוצות נפגעות . מכשיר זה יכול להועיל לגבי קבוצה שקיימים נתונים על אודותיה . אך הוא לא יועיל לגבי קבוצה שמעמדה כקבוצה פגיעה מועלית על ידיה לראשונה , למשל צמוד לטענה כי המדינה אינה ממלאת את החובה להתייחס אליה בתור שכזו ואפילו אינה אוספת נתונים על אודותיה . לצורך הדגם המוצע , יופעלו במקרה כזה המכשירים הרגילים : כל שיטת משפט וגישתה לעניין זכות העמידה בהליכים שיפוטיים בכלל ובהליכים בעלי אופי חוקתי בפרט ; כעיקרון , הדרך שבה בתי המשפט נוהגים בכל שיטת משפט בתחום הזכויות האזרחיות צריכה להנחות אותם גם בתחום הזכויות החברתיות , והזכות לתנאי קיום נאותים בכלל זה . כלל נוסף שמוצע לאמץ הוא שיש להגן על קורבנות של פגיעה בזכות לתנאי קיום נאותים . אלה צריכים להיות חסינים בפני התנכלות להם בעקבות עמידתם על זכויותיהם , ואין להפוך את פגיעתם בזכויותיהם כעילה להטלת אחריות פלילית . הדוגמה הנפוצה היא של דרי רחוב . אין להתמודד עם בעיה חברתית זו בדרך של הפיכתם לעבריינים . לסיכום , ניתן לנסח כלל פשוט ובעל תחולה רחבה . כל מכשיר שקיים בשיטת משפט מסוימת לצורך יישום זכויות אזרחיות ופוליטיות צריך להיות מופעל גם לצורך יישום זכויות חברתיות בכלל והזכות לתנאי קיום נאותים בפרט . כך לעניין הכרה בזכויות לסעדים אזרחיים , כגון פיצוי והשבה , וכך גם לעניין קיומם של סעדים מנהליים ומנגנוני בקרה ואכיפה , כגון , "מבקר" "נציב קבילות" ו"נציבות זכויות אדם" . הטוען להבדל בין הזכויות השונות לעניין זה - עליו ההוכחה . 77 הנחיות מאסטריכט , לעיל הערה , 2 פסקות 20 ו 78 . 22 הנחיות מאסטריכט , שם , פסקה 79 . 21 שם , פסקה . 23
|
|