|
|
עמוד:421
ההצעה הזאת עולה בקנה אחד עם ההנחה המוסרית האינטואיטיבית הבאה : במה מותר אזרח אפריקה הרעבה שסובל מרעב בישראל לאחר שנכנס אליה בתרמית מאזרח כאמור שהינו שומר חוק וסובל מרעב במדינת המוצא שלו ? אדרבה , מוסרי יותר להעניק את הסיוע שביכולתנו להעניק לזה האחרון . נכון , התנהגותה של המדינה יכולה לשנות את התמונה . שליטתה האפקטיבית של המדינה בנעשה בתחום שיפוטה הינד , טעם טוב להשית עליה אחריות גם כלפי מי שנכנס במרמה . המדינה צריכה בעצם לבחור : להפעיל את סמכויותיה הריבוניות ולגרש את מי שאינו רשאי לשהות בה , או להעניק לו את מלוא שירותיה . אולם זאת ניתן ומוסרי לדרוש מן המדינה רק במקום שהיא בעלת יכולת שליטה סבירה . למשל , לא ניתן לצפות שתהיה לה שליטה מלאה על מעברי הגבול . אף מדינה מערבית מפותחת אינה מצליחה בכך , גם לא ארצות הברית של אמריקה . אפשר , לעומת זאת , לצפות למעשים מצידה כלפי מי שהיא יודעת עליו , יכולה לפעול כלפיו , ובכל זאת נמנעת מכך מסיבה כזו או אחרת . ח . אכיפת הזכות . 1 נקודת מוצא עקרונית הצהרות חוקתיות הינן חשובות לעצמן . הן תורמות לעיצובה של תרבות חוקתית ופוליטית באמצעות החינוך , המערכות הפוליטיות ואמצעי התקשורת . אולם כוחה המעשי של זכות תלוי במידת אכיפתן של החובות הנגזרות ממנה . היא תלויה ביכולתם של בתי המשפט לתת סעד למי שטוען להפרת הזכות . האמנה בדבר זכויות חברתיות אינה מסתפקת בזכות הצהרתית . ועדת האו"ם לאמנה בדבר זכויות חברתיות קבעה באופן הברור ביותר כי החובה " לנקוט כל אמצעי מתאים" כוללת את החובה להכיר בזכויות במשפט הפנימי , לרבות על ידי מתן תרופות וטערים משפטיים לפרט אן לקבוצת נפגעים , לעיתים די בסעד מנהלי , אך כאשר זכות אינה יכולה להיות יעילה ללא ביקורת שיפוטית , יש צורך בסעד שיפוטי . גישתה העקרונית של ועדת האו"ם לאמנה בדבר זכויות חברתיות הינד . חד משמעית : 50 ראו לעיל הערה , 2 הערה פרשנית , 9 פסקה 51 . 2 שם , פסקה . 9 הוועדה הוסיפה וקבעה כי מידת ההתאמה של אמצעי האכיפה תיבחן על ידי המועצה החברתית הכלכלית של האו '' ם ; ראו עיקרי לימבורג , לעיל הערה , 2 עיקרים 19 ו . 20
|
|