|
|
עמוד:391
ה . הערת סיכום ברשימה זו הרחקנו את עדותנו אל המשפט בהודו ובדרום אפריקה . מצאנו כי בשתי מדינות אלה קיימת הגנה חוקתית על זכויות חברתיות הממומשת באמצעות בית המשפט העליון . האם וכיצד הדבר משליך על משפטה של ישראל ? איני סבור כי ניתן להציע מסקנות בנות מימוש מיידי במשפט הישראלי , אולם הסקירה שהובאה ברשימה זו מספקת חומר מעניין למחשבה . ניתן להצביע על קשיים רבים בעריכת השוואה בין מדינות אלה וישראל . ניתן לומר כי בדרום אפריקה ובהודו התקיימו נסיבות היסטוריות וחברתיות ייחודיות ויוצאות דופן . אלה הביאו לידי קיומם של שני התנאים המצטברים : עיגונן של זכויות חברתיות בחוקה ונכונות של בית המשפט העליון לממש הוראות אלה של החוקה , כלומר נכונות לבקר את מדיניותן של הרשויות הפוליטיות של המדינה בענייני הקצאת משאבים לאומיים . זאת ועוד , תנאי המחיה של רוב האוכלוסייה בשתי המדינות נופלים בהרבה מאלה של תושבי ישראל - גם כיום , כאשר ההגנה המשפטית החוקתית על זכויות חברתיות וכלכליות קיימת בהן ואף עולה על זו שבישראל . אין להתעלם מחשיבות התקדים שיצרו דרום אפריקה והודו . הגנה , ולו מוגבלת , על זכויות חברתיות וכלכליות נעשית אופציה ריאלית בהתקיים רשות שופטת אחראית ומקצועית . נראה שבעת גיבוש המדיניות בישראל בקשר לנושא זה מן הראוי להביא בחשבון מודלים משפטיים מגוונים , ולהרחיק מבט מעבר לתחומי המשפט ולשיטות המשפט שאנו נושאים עינינו אליהם ברגיל . המשפט אינו דיסציפלינה אקדמית או מחקרית גרידא . המשפט הוא כלי שרת ליישום מדיניות , למימוש ה"אני מאמין" של חברה , והחוקה היא המקום הראוי לעיגונו . בית משפט עליון אקטיביסטי - כמו זה המצוי בישראל , בהודו , או בדרום אפריקה - יכול להפיח חיים באות הכתובה של החוקה גם כאשר מדובר בנושא מורכב ביישומן של זכויות חברתיות . אני סבור שהניסיון המעניין של דרום אפריקה והודו - גם אם הוא מוגבל בהיקפו וניתן להבחנה במישורים רבים מתנאי ארצנו ותושביה - ראוי שיובא לפני הקהילה המשפטית בישראל .
|
|