|
|
עמוד:365
תחום חשוב נוסף שהשפעתו של בית המשפט העליון ניכרת בו הוא שכר המינימלם . בפסק דין חשוב משנת 1961 עסק בית המשפט העליון ההודי בסוגיות יסוד שונות בתחום דיני העבודה , לרבות שאלת המשמעות של שכר המינימום על פי סעיף 43 לחוקה . בית המשפט העליון הצהיר שם - והדבר חשוב להבנת תפיסת עולמו באותה עת - כי הליברליזם הכלכלי ששלט בימים עברו בשוק העבודה ההודי עבר מן העולם . קביעת מבנה השכר אינה מבוססת עוד על שיקולי היצע וביקוש בלבד , אלא כיום יש לבחון מה נכון , ראוי והוגן על פי המצפון החברתי של הקהילה . לגופו של עניין זיהה בית המשפט העליון את שכר המינימום עם קו העוני , אבל סירב להגדיר אותו במונחים כספיים מדויקים , הואיל ושכר זה תלוי בהתפתחות ובשינויים שיחולו בכלכלה הלאומית . בפסק דין זה ובאלה שאחריו ניסה בית המשפט להסביר , במלות , 1 > היכן עובר הקו התחתון , תוך שימוש במונחי צדק חברתי כלכלי , ולא במונחים מתמטיים . בסיום הדברים ראוי לציין כי בית המשפט העליון ממשיך ומרחיב את היקף השפיטות של זכויות חוקתיות באמצעות פרשנות סעיף 21 לחוקה . כך למשל , בהתייחס לסעיף 21 ולסעיף 42 ( הוא הסעיף בדבר הזכות לתנאי עבודה אנושיים , ומתן חופשת היריון ) לחוקה , פיתח , Standard Vacuum Refining Companyof India v . Its Workmen , A . I . R 1961 SC 895 51 52 בנסיבות העניין קבעה ועדה ממשלתית שלוש רמות שכר לתעשייה ההודית : שכר מינימום בסיסי , שאותו זיהה בית המשפט העליון עם קו העוני ; שכר הוגן , שאותו ראה בית המשפט כמבטיח קיום , ושכר מחיה , שאותו תיאר בית המשפט כמבטיח נוחות או חיים הוגנים . ראו : . Ibid , at p . 900 ; Lipp , supra note 1 1 . at p . 506 and note 191 לדיון נוסף על תפיסת העולם הסוציאליסטית של הודו , של המשפט ההודי ושל בית המשפט העליון ההודי ( נכון לשנת , ( 1985 ראו : . Indian Law" 98 Harv . L . Rev . ( 1985 ) 1679 L . Liebman "Equalities Real and Ideal : Affirmative Action in ; Lipp , ibid , at p . 505 ; Liebman , ibid , at p . 899 53 במובן מסוים , זוהי תמונת ראי של פסק דינו החשוב של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין . U . S . 45 ( 1905 ) ( hereinafter : Lochner case ) Lochner v . New York , 198 54 פסקי הדין עוסקים בין היתר בנושא של שכר מינימום כרמת הכנסה שתאפשר לגבר המשתכר אותה לספק למשפחתו לא רק את ההכרחי , אלא מידה הוגנת של נוחות חסכנית ואפשרות לדאוג לרווחתו בגיל מבוגר או בעיתות מצוקה . במקום אחר תיאר בית המשפט את שכר המינימום כשכר שלמטה ממנו יעילות העובד צפויה להיפגע , המאפשר חיים ברמה הנחשבת מינימום נסבל מבחינה חברתית , רפואית ואתית . בית המשפט הביע את העמדה כי במדינת רווחה דמוקרטית מודרנית אין לעודד העסקה בשכר רעב . ראו : . 506-507 and notes 193-197 Lipp , ibid , at pp .
|
|