|
|
עמוד:32
האחרים . חברות אלה יוצרות מנגנונים מוסדיים על מנת להגן על זכויות תושביהן , אפילו מפני הרשויות המחוקקת והמבצעת . מנגנונים אלה כוללים תכופות הקניית מעמד חוקתי לזכויות מסוימות הניתנות לאכיפה באמצעות בתי משפט ( חוקתיים ) בלתי תלויים . ניתן להניח כי מחד גיסא , אופיין של הזכויות כזכויות טרום משפטיות השפיע על ההחלטה להקנות להן מעמד חוקתי ; אך מאידך גיסא , האפקטיביות שלהן בתוך המערכת תלויה במעמד זה . כאן אנו מבחינים באחת ההשלכות החשובות של אופיו המוסדי של המשפט והדרך שבה הוא משפיע על תבונה מעשית . "טהורה" זכויות אדם מצדיקות הטלת חובות , ולכן יש להן משמעות מוסרית , בעוד זכויות חוקיות נהנות מהלגיטימיות הכללית שממנה נהנים ( בחברות יציבות ) המדינה ומנגנוני קבלת ההחלטות שלה , אף שרשויות שונות בתוך המדינה והמבנה המשפטי שואבות את הלגיטימיות שלהן ממקורות שונים . המקורות השונים של הלגיטימיות ( במובן הוובריאני ) משפיעים על תפקידן העיקרי של הרשויות השונות . חלק מהלגיטימיות של הרשויות "הפוליטיות" נובע מחובתן לתת לציבור דין וחשבון מזמן לזמן . למחוקק ולרשות המבצעת מותר לנקוט במדיניות שאינה זוכה בהסכמה אוניוורסלית , מכיוון שיש להם מנדט פוליטי לקבוע מדיניות בעבור בוחריהם , בעוד שבתי המשפט שואבים את הלגיטימיות שלהם , בדרך כלל , מעצמאותם בתוך מבנה המדינה . עצמאות זו , מצידה , מבוססת על תפקידם העיקרי של בתי המשפט לפרש את החוק ולהבטיח שהחלתו במקרים ספציפיים תיעשה על פי עקרונות שלטון החוק . בעיקר , בתי המשפט מחילים חוקים קיימים ( כולל חוקים המקנים זכויות ) בסיטואציות ספציפיות . פירוט החובות הנגזרות מן הזכויות הוא חלק מהתפקיד השיפוטי , מכאן שיצירתיות שיפוטית בעניינים אלה הינה לגיטימית ואף רצויה והכרחית . עם זאת , על בתי המשפט להיות קשובים למקובלויות החברתיות לא פחות מהמחוקק . כאשר כל פועלם של בתי המשפט הוא אכיפת זכויות המוסכמות על כולם , המבנה המשפטי אינו מעורר כל בעיה , והזכויות המוגנות הינן זכויות אדם המעוגנות גם כזכויות חוקיות . אולם כאשר בתי המשפט דוחים את העדפות הרוב בשם זכויות האדם , יש המערערים במקרים רבים על הלגיטימיות של פעולתם . ההתנגדות המועלית כלפי הלגיטימיות השיפוטית אינה נובעת מן העובדה שבתי המשפט "יוצרים" חוקים אגב מלאכת השפיטה ; הם עושים זאת תמיד . היא נובעת מכך שחלק מן ההחלטות השיפוטיות מעוררות מחלוקת עזה . במקרים כאלה , 15 לעיתים קרובות , זכויות חוקתיות הינן מופשטות וכלליות לא פחות מניסוחים בינלאומיים של זכויות אדם . במקרים כאלה אין המעבר מזכויות אדם לזכויות חוקתיות מביא עמו תוספת של קונקרטיזציה ומוחלטות . למעשה , התיקון הראשון לחוקה האמריקאית , המעגן את חופש הביטוי בארצות הברית , הינו ספציפי פחות מאשר הסעיפים המעגנים את חופש הביטוי באמנה בדבר זכויות אזרחיות .
|
|