|
|
עמוד:344
דומה , את חובת ההגנה על החיים והגוף ככוללים הגנה על הזכות לבריאות , ואת חופש העיסוק ככולל בתוכו את הזכות לעבוד . באשר לתוכנן של הזכויות , טענתי היא שיש לפרש את הזכויות המוכרות בישראל ואת החקיקה העוסקת בעניינים הקשורים אליהן לאור הפרשנות שניתנה לזכויות החברתיות במשפט הבינלאומי . כך , למשל , הפרשנות של הוועדה לזכויות כלכליות , חברתיות ותרבותיות להוראות האמנה בדבר זכויות חברתיות נחשבת לפרשנות מוסמכת של האמנה על ידי הגוף הנמצא בעמדה הטובה ביותר לעשות כן . גם כאן נראה לי כי יש , לכל הפחות , להעביר את "נטל השכנוע" אל כתפי הצד הטוען כי פרשנות האמנה על ידי הוועדה אינה הפרשנות הנכונה . אדגים את השלכות הקונסטרוקציה המוצעת באמצעות כמה דוגמות אחדות . ניתן לטעון כי תיקון בחוק ביטוח בריאות ממלכתי המייקר את עלויות הביקור אצל רופא , כך שגישתם של מגזרי אוכלוסייה חלשים לטיפולים האמורים נפגעת למעשה , מנוגד לכאורה לזכות לבריאות כפי שזו התפרשה על ידי הוועדה . לאור האמור לעיל , תיקון כזה אינו חוקתי לכאורה , שכן הוא מנוגד לחובת המדינה להגן על החיים והגוף הקבועה בחוק יסוד ; כבוד האדם וחירותו , כפי שיש לפרשו לאור האמנה בדבר זכויות חברתיות ולפי הפרשנות שניתנה לזכות לבריאות על ידי הוועדה הפועלת לפי האמנה . ניתן להביא דוגמה נוספת מתחום החינוך : נראה כי אגרות חינוך דמי" ) , ( "שכפול המוטלות בחקיקת משנה מוניציפלית או ארצית בקשר לחינוך יסודי , הינן בלתי חוקיות לכאורה , שכן אין הן מתיישבות עם הזכות לחינוך חינם הקבועה באמנה . לאור חזקת ההתאמה הפרשנית , יש לפרש את הסעיף הרלוונטי בחוק המסמיך ( סעיף 6 לחוק לימוד חובה , , 1949-ט"תש המסמיך לגבות כספים בגין "שירותים ( "מקובלים באופן מצמצם ביותר , ולכלול במסגרת השירותים שניתן לגבות תשלומים בגינם אך ורק שירותים שאינם קשורים במישרין לזכות לחינוך ( כגון רכישת מזון , הסעות , ביגוד וכדומה . ( ספק בעיני אם ניתן לכלול במסגרת זו תשלומים בגין ספרי לימוד , פעילויות חינוך מחוץ לשטח בית הספר ( טיולים וסיורים ) וכדומה . דוגמה אחרונה נוגעת בזכות לרמת חיים נאותה . נראה כי מדיניות של אי חיבור תושבים המתגוררים תקופות ממושכת במבנים בלתי חוקיים לתשתיות מים , חשמל וכדומה ( ווה המצב בחלק מן הכפרים הערביים הבלתי מוכרים ) הינה בלתי חוקית לכאורה , שכן היא מנוגדת 187 סעיף 4 לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . 188 סעיף 3 לחוק יםוד : חופש העיסוק . . Steiner & Alston , supra note 36 , at p . 265 189
|
|