זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות במשפט הבינלאומי: איזה שימוש בתי־המשפט הישראליים יכולים לעשות בהן?

עמוד:331

דרישות אלה מעודדות את המדינות ליטול על עצמן התחייבויות ספציפיות בנוגע ליישום האמנה , ומאפשרות לוועדה , כתוצאה מכך , לעקוב ביתר קלות אחר מידת קיומה של האמנה על ידי המדינות החברות . גם בנוגע לנסיונות של המדינות החברות להסתמך באופן נרחב על סעיף 4 לאמנה ועל ההגבלות הכלולות בו אימצה הוועדה עמדה המצמצמת את מתחם שיקול הדעת המסור למדינות , ומכפיפה למעשה את שיקול דעתן למעשה לפיקוח הוועדה . הוועדה קראה את הסעיף ככולל מגבלות משמעותיות על הפעלתו . הגבלת זכויות חברתיות תתאפשר רק בהתקיים תנאים מסוימים , ובמינוחם של חוקי היסוד הישראליים : רק אם ההגבלה הולמת את ערכיה של חברה דמוקרטית , הינה לתכלית ראויה ואינה עולה על הנדרש . יתר על כן , לפי הוועדה , תכליתו העיקרית של סעיף 4 לאמנה אינה לאפשר למדינות להתחמק מחובת קיומה של האמנה , אלא להגן על זכויותיהם של אחרים . מכאן שעל מדינה המבקשת לעשות שימוש בסעיף מוטל הנטל להצדיק זאת על בסיס מבחני "פסקת ההגבלה" הקבועים בסעיף . כך , למשל , קבעה הוועדה כי הגבלות על תנועותיהם של חולי איידס או הימנעות מחיסון האוכלוסייה מפני מחלה מידבקת מטעמי הגנה על שלום הציבור או הסדר הציבורי מהוות הפרה לכאורה של האמנה . . 3 אופיין הנגטיבי והפוזיטיבי של הזכויות החברתיות היבט אחרון שאבקש לעסוק בו במסגרת הדיון באמנה בדבר זכויות חברתיות נוגע במהלך הפרשני שעשתה הוועדה ליישום האמנה בנוגע להגדרת אופיין של הזכויות החברתיות . כזכור , באופן מסורתי , התאפיינו הזכויות החברתיות בהטלת חבות פוזיטיביות ( חובות " < "עשה על המדינות הרלוונטיות , וזאת בניגוד לזכויות האזרחיות , שהתאפיינו בהטלת חובה נגטיבית ( חובת "לא ( "תעשה על המדינות . הבחנה זו איבדה בשנים האחרונות חלק ניכר מכוחה . במקום אחר עמדתי על כך שרוב הגופים הבינלאומיים העוסקים בהגנה על זכויות אדם אימצו מהלך פרשני הקורא אל תוך הזכויות האזרחיות יסוד פוזיטיבי . בחינת 140 . G . C . 14 , supra note 99 , at paras . 28-29 139 ראו למשל : 142 G . C . 14 , supra note 99 , at para . 28 141 . G . C . 13 , supra note 103 , at para . 42 ; G . C . 14 , ibid , at para . 28 שני , לעיל הערה . 4

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא