|
|
עמוד:31
על הכרעות פוליטיות של המחוקק או הקהילה . לכן יש להיבט מוסדי זה חשיבות עצומה בניתוחו של שיח זכויות האדם , ונעבור עתה לדון בו . . 3 ההיבט המוסדי : אכיפתן של זכויות זכויות אדם , כשלעצמן , אינן מלוות בבית דין המוסמך להכריע בשאלת היקפן , וגם לא במנגנון שנועד להבטיח את השמירה עליהן . הצלחתן , הלכה למעשה , של דרישות להגנה על זכויות אדם תלויה באכיפתן של הזכויות . כאשר מנגנון קבלת ההחלטות אינו נהנה מתמיכה רחבה , ייתכן שיתעורר ויכוח סביב הלגיטימיות של עצם ההסתמכות על הזכויות . ויכוח זה מסמל את המתח הקיים בין הרכיב הצידוקי הטהור של זכויות האדם לבין הרכיב המבקש להדגיש את כוחן המיוחד , את יעילותן ואת הדרישות המיוחדות שיש לכבד בגינן . אופיין הקדם פוליטי והטרום משפטי של זכויות האדם הוא זה שהתיר לבעלות הברית להעמיד לדין את המנהיגים הנאציים תוך התעלמות מטענתם כי המשפט הגרמני , שלפיו פעלו , התיר את פעולותיהם או אף חייב אותם לפעול כפי שפעלו . חברות ברית נאט"ו הסתמכו על אותו רעיון ממש על מנת להצדיק את התערבותם בקוסובו . בשני המקרים נדרשה הפעלתו של כוח צבאי ופוליטי . בשני המקרים טענו המתנגדים להתערבות כי מדובר בשימוש בלתי מוצדק בכוח , הפוגע בזכויותיהם , ולא אמצעי להגנה על זכויות בני האדם הכפופים לסמכות השיפוט שלהם . התמונה מתבהרת כאשר אנו עוברים לדון במערכות המשפט הפנים מדינתיות . אופיין הקדם פוליטי של זכויות האדם מצביע על כך שאין הן טעונות אישור חברתי לצורך ההכרה בהן . באופן אידיאלי , כל חברה חייבת לכבד את המגבלות הללו באופן וולונטרי . אך חברות נבונות מודעות לכך שקיימים כוחות המנסים לקעקע באופן שיטתי את זכויותיהם של 13 מתח זה מגולם בוויכוח המתמשך בין תיאוריות הזכויות , המדגישות אינטרסים , לבין אלה המדגישות את גורם השליטה . תיאוריות זכויות המבוססות על אינטרסים מייחמות לזכויות תוקף מוסרי עליון , ואילו תיאוריות שליטה מדגישות את רעיון היעילות המוסדית . 14 שני המקרים דומים במבנה הכללי שלהם : הסתמכות על זכויות אדם ועל סטנדרטים בינלאומיים להצדקת השימוש בכוח . כמובן , ישנם הבדלים רבים . לאחר מלחמת העולם השנייה נעשתה ההסתמכות אגב יישום "צדק של מנצחים" - בית דין בינלאומי , עם תמיכה בינלאומית רחבה , שבו הועמדו לדין נאשמים בפשעי מלחמה . בקוסובו נעשתה ההסתמכות להצדקת פעולות צבאיות שיצאו אל הפועל ללא אישורו של האו"ם .
|
|