|
|
עמוד:27
בזכויות אזרחיות פוליטיות רכיב חיוני במדינה דמוקרטית ליברלית , אך אינן מתייחסות להטבות חברתיות כלכליות כאל זכויות . יתר על כן , כמה מתיאוריות אלה אף מציגות את המיסוי הנחוץ לחלוקת משאבים מחדש לשם הגשמת האינטרסים החברתיים הכלכליים כפגיעה בזכויות אזרחיות פוליטיות , ובמיוחד בחירותו של האדם ובזכותו על קניינו . אחרים טוענים כי בהיעדר סיפוק של צרכים חברתיים כלכליים , אינטרסים אזרחיים פוליטיים הינם משניים וחסרי משמעות . על כן האינטרסים הראשונים גוברים על האחרונים ומצדיקים לעיתים אי הגנה על דרישות אזרחיות פוליטיות על מנת להבטיח דרישות חברתיות כלכליות . הבדלי גישות אלה מעניקים חשיבות תיאורטית ומעשית לדיון בנושא היחסים בין האינטרסים האמורים , והם אשר יכתיבו את מבנהו של מאמר זה . המאה העשרים מתוארת תכופות כ"עידן . "הזכויות על רקע זה אין כל צורך לדון במחלוקת סביב השאלה אם "שיח זכויות" הינו דבר רצוי בכלל , שכן עניין זה כבר הוכרע . למעשה , הצלחתו הרבה של "שיח הזכויות" מסבירה את קיומן של מגמות נוכחיות , כגון הניסיון לזהות כל דבר הנראה רצוי ; "זכות"כ הניסיון לטעון שכל מדיניות הנראית בלתי רצויה מאוד אינה רק מדיניות גרועה , אלא גם אינה עולה בקנה אחד עם זכויות ; ונקיטת עמדות המסרבות להעניק מעמד של זכויות לאינטרסים שנתפסים כבלתי לגיטימיים . טיעוני המרכזי במאמר זה הינו כי במקרים רבים , מגמות אלה מטעות ואף מסוכנות . לזכויות חשיבות רבה , אך אסור לאפשר להן להשתלט על השיח המעשי כולו , לשבש אותו או לרוקן אותו מתוכן . עם זאת , אין להניח לקשיים של אכיפה למנוע הכרה באינטרסים מתאימים כזכויות . בתמצית , טיעוני יהיו כדלקמן : זכויות הינן ישויות נורמטיביות מיוחדות , וזכויות אדת הינן תת קבוצה של זכויות ; לזכויות יש תפקידים מוסריים , פוליטיים ומשפטיים שונים ; האינטרסים הבסיסיים הדרושים לשמירה על כבוד האדם ולהבטחת שגשוגו צריכים להיחשב לזכויות , ואינטרסים אלה כוללים הן אינטרסים אזרחיים פוליטיים והן אינטרסים חברתיים כלכליים ; במובן זה , שתי קבוצות האינטרסים תומכות זו בזו כרביבים בכבודו הבסיסי של האדם , וסיפוק שני סוגי הצרכים נחוץ על פי התפיסה המאחדת של כבוד האדם ; אין כל סיבה היסטורית , הגיונית , פוליטית או מוסרית לסבור שרק עניינים אזרחיים פוליטיים יכולים , וצריכים להיות , בעלי מעמד של זכויות . אולם אין זו אלא תחילתה , ולא סופה , של הדרך . עצם ההכרה בזכות , כשלעצמה , אינה אכן , זו העמדה שננקטת גם ברוב הספרות המבקרת את "שיח , "הזכויות כגון : . 1993 ) M . A . Glendon Rights Talk : The Impoverishment of Political Discourse ( New York , הביקורת אינה שוללת כליל את התועלת שבזכויות , אלא מציגה את הסיכונים הטמונים ב '' שיח זכויות '' אימפריאליסטי מדי , יחד עם הדגשת חשיבותה של הגנה על זכויות .
|
|