|
|
עמוד:197
זאת נציין שהנחת הבסיס בסקירה ובדיון זה היא שהמשמעות , המהות והחיוניות של חוק יסוד : זכויות חברתיות וכלכליות הינד . עליונה בחשיבותה מתוך תפיסת צדק מהותי , צדק חלוקתי וצדק תוצאתי . על כן , מהלך לקידום זכויות האדם הנשען אך ורק על זכויות אזרחיות ופוליטיות הינו פגום באופן מהותי . היבט אחר שחיוני להדגיש הוא המצב החוקתי הא סימטרי שמדינת ישראל נמצאת בו כבר למעלה מעשור , החל בשנת , 1992 עת חוקקו חוק יסוד : חופש העיסוק וחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . נושאים כגון השיח המשפטי והאקדמי בסוגיית החוקה ומעמדה , הביקורת השיפוטית ובית המשפט העליון כבית המשפט לחוקה מאפילים על בעיית אי הסימטריות המאפיינת את חוקי היסוד של מדינת ישראל . א סימטריות זו גורמת להפרת איזונים רגישים בחברה הישראלית . ב . חלק ראשון : ההיסטוריה החוקתית מטבע הדברים , הגורם הדומיננטי ביותר הקובע את גורלן של הצעות חוק לזכות או לשבט הוא הזירה הפוליטית של הכנסת . הכנסת היא בית המחוקקים , ובידה הכוח לאמץ או לעכב חוקה , חוק יסוד או חוק . ניתן לחלק את הנסיונות לעגן את הזכויות החברתיות הכלכליות במסמך חוקתי מחייב לשלושה שלבים מרכזיים : משפטים ר , ( תשל"ה < ; 703 ג' מונדלק "זכויות חברתיות כלכליות בשיח החוקתי החדש : מזכויות חברתיות לממד החברתי של זכויות האדם" שנתון ומשפט העבודה ז ( תשנ"ט ) ; 65 ה' סומר "הזכויות הבלתי מנויות על היקפה של המהפכה החוקתית" משפטים כח > תשנ '' ז < ; 257 וכן מאמרה של ר' גביזון "על היחסים בין זכויות אזרחיות פוליטיות ובין זכויות , "חברתיות כלכליות המתפרסם בקובץ זה . אכן , באמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות , חברתיות ותרבותיות , כ"א , 31 מס' , 1037 ע' 205 ( להלן : האמנה בדבר זכויות חברתיות , ( נקבע במבוא : "המדינות שהן צד באמנה זו ... בהכירן כי בהתאם להצהרה האוניוורסלית בדבר זכויות האדם אפשר יהא להשיג את האידיאל של בני אנוש חופשיים הנהנים מחופש מפחד וממחםור , רק אם יווצרו התנאים שבהם יוכל כל אדם ליהנות מזכויותיו הכלכליות , הסוציאליות והתרבותיות כמזכויותיו האזרחיות והמדיניות ... הסכימו על סעיפים אלו " : ( וכאן בא פירוט הסעיפים בפועל , ( שם , בע' . 206 האמנה נכרתה בשנת 1966 ואושררה בישראל באוקטובר . 1991
|
|