חובתה של המדינה לספק צרכים בסיסיים: מ"שיח של זכויות" ל"תיאוריה של מימון ציבורי"

עמוד:133

במידה ניכרת - מן החשש לפגיעה באינטרסים המוגנים מכוח הזכויות האזרחיות והפוליטיות . הקושי הכרוך בהכרה בזכויות חברתיות נובע מזיהוי הכרה זו עם נטל מסוג מיוחד שהן מטילות על רשויות השלטון . ההבחנה בהקשר זה היא בין שלוש רמות שונות של נטלים הנובעים מהכרה בזכויות יםוד : רמה ראשונה מתבטאת בהגבלת כוחה של המדינה לפגוע בחירות או בחופש הפעולה של הפרטים הגנה" ) . ( "שלילית רוב ההוראות של חוק יםוד : כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד ; חופש העיסוק מנוסחות ברוח זו . דרישה זו מבטאת במהותה תפיסה ליברלית קלסית > או ליברטריאנית , ( שלפיה תכלית ההכרה בזכויות היסוד של האדם היא ריסון כוחו של השלטון . במסגרת זו , משמעות ההכרה בזכויות יסוד היא חיובו של השלטון להראות כי הפגיעה באינטרסים של הפרט המוגנים מכוח הזכויות נחוצה לשם קידום אינטרס ציבורי חיוני . ככל שמדובר בנטל מסוג זה , דומה , כאמור , כי אין קושי מיוחד להכיר גם בזכויות חברתיות . רמה שנ"ה של הגנה על זכויות מתבטאת בחיובה של המדינה להגביל את חופש הפעולה של פרטים אחרים - ואף להטיל עליהם חובות פעולה - לשם קידום זכויות האדם . דוגמות מובהקות לכך הן איסורים רבים המוטלים במסגרת הדין הפלילי , ההכרה בעילות תביעה בדיני נזיקין , חוקים המסדירים את תנאי העבודה ( כגון שכר מינימום , שעות עבודה ומנוחה וכדומה ) ואיסור על הפליה . רמה שלישית , משמעה הטלת חובת פעולה על 3 ראו ברוח זו ר' גביזון "על היחסים בין זכויות אזרדויות פוליטיות לבין זכויות חברתיות , "כלכליות המתפרסם בקובץ זה . לגישה שונה בהקשר זה ראו י' דותן "בית המשפט העליון כמגן הזכויות , "החברתיות המתפרסם בקובץ זה . 4 ראו למשל : . Yard v Robins" 64 u . Chi . L . Rev . ( 1997 ) 21 R . A . Epstein "Takings , Exclusivity and Speech : The Legacy of Prune בהתאם לכך יש הטוענים כי הוק יסוד : כבוד האדם וחירותו , כמו גם פסיקתו של בית המשפט העליון , מבטאים תפיסת עולם חברתית ליברטריאנית . ראו למשל ר' שמיר '' הפוליטיקה של הסבירות : שיקול דעת ככוח שיפוטי '' תיאוריה וביקורת ; 17 , 7 < 1994 > 5 ר' בן ישראל "השלכות חוקי היסוד על משפט העבודה ומערכת יחסי העבודה '' שנתון משפט העבודה ד > תשנ"ד ) ; 28 פ' רדאי "חוקתיזציה של דיני העבודה" שנתון משפט העבודה ד ( תשנ"ד ) ; 152 א' מרמור "ביקורת שיפוטית בישראל" משפט וממשל ד ( תשנ"ז < ; 133 א' גורדון "אקטיביזם שיפוטי והדיון שאיננו" תכלת 3 > תשנ"ח < ; 44 א' גרוס '' זכות הקניין כזכות חוקתית וחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו" עיוני משפט כא ( תשנ"ח ) . Emergence of a New Economic Order in Israel" 2 Israel Studies ( 1997 ) 136 R . Hirschl "The 'Constitutional Revolution' and the ; 405 5 בהקשר זה מתעוררת השאלה אם הגבלות אלה , המוטלות על הפרטים כדי לקדם זכויות יסוד של אחרים , הן בבחינת פגיעה בזכויות החייבות לקיים את תנאי פסקת ההגבלה כתנאי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא