|
|
עמוד:295
הקהילה , אלא גם ממקורות אחרים : נדבות ( הנהוגות במיוחד אחרי העלייה לתורה , ( צוואות והקדשות . ומעניינים בהקשר זה דברי ר' שמעון בן צמח דוראן ( אלז'יר , המאה הט"ו : < " יותר טוב ליתן צדקה ללימוד נערים מליתן צדקה לבית הכנסת " . אף יש לציין שהתמיכה בתלמידים העניים לא הצטמצמה לשכר לימוד , אלא כללה גם את שאר צורכיהם - מזון , דיור , ביגוד ועוד - קהילה קהילה ומנהגה . ר . סוף דבר לא התיימרנו למצות כאן את הדיון בזכויות החברתיות הכלכליות והתרבותיות במשפט העברי . צמצמנו את דברינו לסקירת מקצת מדרכי ההגנה הישירות שמצאנו במקורות ישראל על אחדות מזכויות אלה : קיום בכבוד , תעסוקה , דיור וחינוך . בכל אלה ראינו שהמשפט העברי מטעים את החובה להיחלץ לעזרתו של הזולת החלש והסובל . בראש ובראשונה מודגשת חובתו של הפרט , ולאחר מכן חובת החברה . ואף שהעקרונות שעלו לפנינו התגבשו במציאות של חיי קהילה , דומה שלא נם ליחם אף במציאות המודרנית של מדינת רווחה , בהתאמה הראויה , ועדיין יש לתת את הדעת עליה . על דרכי ההגנה הישירות הללו יש להוסיף כהנה וכהנה , ועליהן יש להוסיף עוד את 280 ראו למשל , שו"ת הר '' ן , סימן א וסימן עה ; אנציקלופדיה חינוכית > תשכ"א < ערך "אירופה היהודית ;'' פנקס קהל טיקטין - שפ '' א-תקס"ו ( תשנ '' ז ) תקנה : 281 , 173 "להיות סך ההקדש ... מוקצה ומופרש מעתה ועד עולם לשלושה חלקים : חלק שליש ללומדי תורה , וחלק שליש לשכור נעדיס לתלמוד תורה , וחלק שליש לפרנסת עניים . ולא ישתנה לעולם " . גויטיין , לעיל הערה , 72 בע' 281 . 174-173 תשב"ץ קטן , ורשה תרס"א , סימן תקלג . 282 שצפנסקי , לעיל הערה , 239 בע' שמו-שנ . 283 כך , למשל , לא עסקנו בתקנות שונות שהמניע להתקנתן היה חברתי : תקנות בעניין פיקוח על מצרכים ושירותים חיוניים > ראו רקובר , לעיל הערה , 173 בע' ;( 46-28 תקנות שהותקנו כדי "שלא לבייש את מי שאין לו '' ( ראו נ' רקובר גדול כבוד הבריות - כבוד האדם כערך על ( תשנ"ט ) ;( 150-145 תקנות נגד מותרות , שאהד המניעים להתקנתן גם הוא סוציאלי , שלא לגרום למעוטי היכולת הוצאת כספים שאין בכוחם להוציא וכדי למנוע הבלטת הפער החברתי הכלכלי ( רקובר , שם , בע' . ( 153-151
|
|