|
|
עמוד:292
תינוקות , תקנת חכמים היתה לפרוע מקופת הקהל בעד כל התינוקות שבעיר , בני העשירים והעניים יחד " . ( ב ) מימון פרטי הדעה שהצגנו לעיל מניחה שלפני תקנת יהושע בן גמלא היתה מוטלת חובה מדין תורה על כל אב לשכור מלמד לבנו . ומאחר שלא יכלו העניים לקיים את המצווה בגלל אי יכולת כלכלית , וננעלו שערי ההשכלה התורנית בפני ילדיהם , באה התקנה והפכה את החינוך מעניין פרטי לעניין ציבורי , ומעתה נפל הנטל הכספי לחינוך הילדים על כתפי הציבור כולו , שנעשה אחראי ללמד "בני עניים כבני , "עשירים כלשון הרמ"ה . אולם יש גם מי שסבור שמדין תורה , מצוות חינוך הילדים אינה אלא מצווה שבגופו , ואינה מצווה שבממונו . כלומר , על פי דין תורה , מי שאינו מסוגל ללמד את בנו בעצמו אינו חייב לשכור מלמד שיעשה זאת במקומו . על פי זה הועלתה הטענה שחידושה של התקנה היה בהפיכת חינוך הילדים למצווה שאדם חייב לקיימה לא רק בגופו , אלא גם בממונו . כך סבור , למשל , בעל "לחם , 267 "משנה ר' אברהם די בוטון ( סלוניקי , המאה הט"ז , < בפירושו לדברי הרמב"ם שהבאנו לעיל , ולפיהם חובה על אדם לשכור מלמד לבנו . וזה לשונו : "ואפשר לי לומר דהוא מדרבנן . ויצא לו לרבינו מהא דאמרינן בפרק לא יחפור [ בבא בתרא כא ע"א : [ ' אמר רב יהודה אמר רב : ברם זכור אותו האיש לטוב' וכר' 'שבתחלה מי שיש לו אב היה מלמדו תורה , מי שאין לו אב לא היה לומד ... 'תורה כלומר שהאב בעצמו חייב ללמדו . ואם אינו יודע האב ללמוד , אינו חייב להשכיר . 'התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים' , 'וכר משמע רמכח התקנה חייב ללמד אותו בשכר " . וכך הציעו עוד לפניו ראשונים ופוסקים . מזכיר את תקנת יהושע בן גמלא ;< גליק , לעיל הערה , 236 בע' , 210 מביא ציטוט ארוך משו"ת מהרי"ק החדשות , סימן לח , שבו המהרי"ק קובע שהרוב כופה את המיעוט , והוא מעיר בהערה : 39 "לפי שעה זו התשובה הראשונה הידועה לי העוסקת במישרין בכפיית הוצאות חינוך על הציבור DVIK " . גליק נתפש כאן לכלל טעות , מכיוון שתשובה זו אינה עוסקת בחינוך ילדים , אלא בתמיכה במוסדות תורה ( ישיבות , בתי מדרש , ( כלומר בחינוך מבוגרים . לכן קבע מהרי"ק בתשובה זו שהרוב כופה את המיעוט , מה שאינו כן בחינוך ילדים , שבו המיעוט כופה את הרוב מכוח התקנה , כפי שקבע בפסקיו . 267 לחם משנה , הלכות תלמוד תורה , פרק א , הלכה ג . 268 ראו לעיל הערה 269 . 235 ראו הגהות מיימוניות , שם ; שו '' ת הרדב"ז , חלק ה , סימן קיד ( אלף תפז . ( בחרנו להביא את
|
|